106

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

עצמו הוא דבר היתר'<, והפירות יונקים חיותם מן האילן - כיצד ייתכן, שהאילן עצמו הוא דבר מותר, והפירות הצומחים ממנו הם חפץ של איסור?

אילו היו פירות האילן אסורים תמיד, ניתן היה בכל זאת להסביר, שהחלק שממנו יונקים הפירות את חיותם< הוא מג' הקליפות הטמאות.

אך כיון שלאחר שלש שנים מותרים הפירות, יוצא שגם חלק זה של האילן אינו משלש הקליפות הטמאות - ומדוע אפוא קיים בפירות איסור חפצא?

1 ,קיוס וחיות" ולא ,קיוס גופם"

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את דברי אדמו"ר הזקן בתניא* אודות ,מאכלות אסורות מהצומח כמו ערלה וכלאי הכרם..." - שה,קיום והחיות" שלהם הוא מג' קליפות הטמאות. הרבי (מוהרש"ב). נ"ע? מדייק, שב,ערלה וכלאי הכרם לא אמר וקיום גופם" - בשונה מן הנאמר לפני כן, לגבי ,בעלי חיים הטמאים ואסורים באכילה", ששם אין אדמו"ר הזקן אומר רק ,נפשות", אלא שגם ,קיום גופם" הוא. מג' הקליפות הטמאות, ומסביר: ,שהרי גופם (של הערלה וכדומה) טהור...".

ולכאורה, אין מובן: הרי פירות ערלה אסורים לעולם, ואם כך צריך להיות ,קיום גופם" מג' הקליפות הטמאות. ואם זה משום שהפירות צומחים מהאילן שהוא דבר היתר, הרי גם חיותם הוא על ידי האילן?

ההסבר לכך הוא: ההבדל בין ,קיום גופם" לבין ,,קיום וחיות" הוא:

הגוף והגשמיות של כל דבר נברא פעם אחת בלבד, ולאחר מכן רק מקיימים את המציאות הקודמת, ולכן לא ייתכן שיחולו בכך מעצמם שינויים בין תקופה לתקופה<, ולא ייתכן שישתנה המקור שממנו נובע ,קיום גופם".

לעומת זאת חיות הצומח והדומם מתחדשת תמיד, כמבואר במספר מקומות<, שהמשמעות של ,המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" היא ש,בכל יום" נמשכת חיות חדשה, ולכן יכול לחול שינוי במקור החיות.

וזהו ההסבר לגבי איסור ערלה: הגוף והגשמיות של האילן, שזהו דבר טהור - נותר טהור, כי לא יכול לחול בכך שינוי.

ואילו החיות והכח שבה מצמיח האילן את הפירות היא בשלש שנות הערלה חיות מג' קליפות הטמאות'י,

הערות

  1. 4. ראה ערלה פ"א מ"ז. תו"כ כאן.
  2. 5. להעיר מריש ערלה: רי"א אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור.
  3. 6. ספ"ו.
  4. 7. קיצורים והערות לתניא ע' קטו.
  5. 5. קדושים א שיחות -
  6. 8. לבד כשהאדם עושהו אשרה וכיו"ב. ועצ"ע בנוגע לכלאי הכרם. ולהעיר מרמב"ם הל' מאכא"ס (פ"י ה"ו) ,,בין שעלו מאליהן .. אסורין".
  7. 9. ראה בארוכה מאמרי חגה"ש תרס"ה וה'ש"ת.
  8. 0. ראה לקו"ת פרשתנו ד"ה וכי תבואו פ"ב. אוה"ת עה"פ. וש"נ.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. שולחן ערוך מה לקו"ש חכ"ב ע' 106
  2. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח לקו"ש חכ"ב ע' 106

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.