91

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

102 לקוטי עבודת הקטורת וכדומה - המוזכרות לאחר פסוקנו - צריכות להיעשות כשהכהן הגדול לבוש בארבעת הבגדים.

לפיכך מפרש רש"י: מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ...". למרות שמן הפסוק בפשטות מובן לכאורה שפרט זה אמור לגבי שני הקרבנות המוזכרים בפסוק הקודם, החטאת ועולה. אך לא כך הוא הסבר הדברים, אלא כוונת הפסוק היא ש,אינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ", והקרבת האיל לעולה הרי נעשית בחוץ', ומצד שני, כל העבודות המוזכרות בהמשך - הזית הדם של שני שעירי העיזים והקטורת וכדומה - נעשות לפנים, או לצורך פנים', וממילא הן נעשות בארבעת הבגדים.

אחרי א

וזוהי הסיבה לכך שענין הבגדים נאמרה דוקא כאן לאחר הפסוק ..בזאת יבוא אהרן אל הקודש..." - לא לפני כל הקרבנות, ולא לאחר טיום הקרבנות המיוחדים ליום הכפורים:

בכך מדגיש הפסוק, שלבישת ארבעת הבגדים אינה לצורך עבודת היום של יום הכפורים, אלא משום ,בזאת יבוא אהרן אל הקודש" - משום החידוש של יום הכפורים, שהוא העבודה בפנים. בפנים אי אפשר לעבוד באותם שמונת הבגדים ,שהוא משמש בהם בחוץ", כשהכוונה במילים אלו אינה דוקא לעבודה בחוץ במשך השנה כולה?, אלא ,,שהוא משמש בהם בחוץ" ביום הכפורים עצמו.

4 החוד ביוסם הכפורים - הכניסה לקדש הקדשים

לפי זה מתורצת גם התמיהה על כך שרש"י אינו מיישב קושי בפשוטו של מקרא:

אם .אין קטיגור נעשה סניגור" ומשום כך אסור לכהן הגדול לעבוד

הערות

  1. 1. בסגנון אחר: כיון שנעשו בהדברים שדמם נכנס לפנים* הרי זה כהתחלת עבודת פנים. וראה יומא ס, סע"ב ,,צורך פנים כפנים דמי". אלא שע"ד
  2. 2. *) וצ"ע בשעיר המשתלח לפרש"י אם הוא נחשב כקרבן אחד עם שעיר השני (שלכן הציווי דלקיחתם והעמדתם כו' נאמר על שניהם ביחד, שני השעירים (ראה פסוקים טז, ה דח). וראה יומא רפ"ז סב. א ואילך)) והכפרה בדם של שעיר המובא בפוים הוי (גם) כחלק (וכפרה) של (דם) שעיר המשתלח.
  3. 3. ולהעיר מיומא מ, ריש ע"ב: יעמד חי לפני ה' לכפר עליו (פרשתנו טז, יו"ד) עד מתי כו" עד שעת מתן דמו של חבירו כו" בכפרת דמים הכתוב מדבר (ולהעיר שהוא דעת ר"י שס"ל (יומא ס. סע"א) שסדרן מעכב בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים. וראה שם סה א). אלא שרש"י בפירושו עה"ת פ" לכפר עליו - שיתודה עליו (כדעת ר"ש שם). ואכ"מ.
  4. 4. ההלכה אמרינן זה לדעת ר"י (לענין הקדים מעשה לחבירו בבגדי לבן מבחוץ) רק בשחיטה ובחפינה ולא בהגרלה וידוי ושפיכת שיריים וכל מתנות הפרוכת ומזבח הזהב (ראה פרש"י שם ע"א ד"ה בבגדי לבן. וראה רמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ה ה"ב). משא"כ ע"ד הפשט (ולעצם ענין לבישת בגדי לבן) אמרינן זה בכל העבודות הנעשות בדברים שנכנסים לפנים. וראה יומא מ, א ואילך. לח"מ לרמב"ם שם ה"א. ואכ"מ.
  5. 2. כלשון רש"י שם ד"ה ולבש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 92 מאותו ספר שם מ, א · יומא ס, א
  2. אגרות קודש ד'תקצד יומא ס, א
  3. לקוטי שיחות 1360 מאותו ספר יומא ס, א
  4. לקוטי שיחות 1361 מאותו ספר יומא ס, א
  5. לקוטי שיחות 94 מאותו ספר יומא ס, סע"א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד. יומא ס, א