67

הלכות טומאת צרעת אודות ,שיחת הרשעים":

בתחילת דבריו הוא מדגיש שיש להישמר מפני הנהגת ,הרשעים הטפשים שמרבים לדבר גדולות ונפלאות", שבכך עדיין אין תוכן הנוגד למותר, ולאחר מכן הוא מסביר: .,דרך ישיבת הלצים הרשעים", ש,בתחילה מרבין בדברי הבאי", שבדיבור זה אין מדה רעה וכדומה, אך דיבורים אלו מובילים את המדבר עד לרע מוחלט, כהמשך דברי הרמב"ם.

וזוהי מהותה של לשון הרע - ,שיחת הרשעים", הדיבור הוא באופן שבו מדברים הרשעים. המדבר איננו נזהר ופוגם בדיבורו.

וכפי שמדגיש הרמב"ם מיד בתחילת הענין, בדברו על כך שהנגעים באים להזהיר מפני לשון הרע - שכאשר ,משתנה עורו ויצטרע" נשאר האדם ,מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהיא הליצנות ולשון הרע",

שהרי, לכאורה: מדובר כאן אודות ,שיחת הרשעים" ו,ליצנות"?

אלא בכך מבאר הרמב"ם, שלשון הרע, הגורם לנגעים, נובע מ,שיחת הרשעים" בכלל, פגם בדיבורו - חיצוניותו - של האדם, כי בנגעים הרי חיצוניות האדם - ,עור בשרו" - אינה כראוי.

4 נגעים על לשון הרע - ממעשה מרים

לפי זה ניתן להבין מדוע מרחיב

הרמב"ם ומפרט כיצד הענין שנגעים באים עקב לשון הרע נלמד ממעשה מרים - ,ועל ענין זה מזהיר בתורה .. התבוננו מה אירע למרים... ":

עונש הנגעים על לשון הרע איננו מפני הענין הראשון שיש, כדלעיל, בלשון הרע - שמדותיו הרעות של האדם מזיקות לזולת - אלא מפני עצם הדיבור.

כי אצל מרים, הרי, להיפך: גידלתו על ברכיה וסכנה בעצמה להצילו מן הים". דיבורה לא היה כלל בכוונה לגנות*', ואף יותר מכך אומר הרמב"ם: ,לא דברה בגנותו אלא טעתה...", וכן משה מצדו ,לא הקפיד על כל הדברים האלו..." -

בדיבורה לא היה כלל רע ונזק, לא מצד מרים ולא מצד משה. הדיבור היה חיצוני בלבד, ולמרות זאת ;מיד נענשה בצרעת".

3 הסדר בנגעים

לפי האמור לעיל ניתן להבין גם מדוע מפרט הרמב"ם בתחילת ההלכה הנ"ל את הסדר שבו באים הנגעים ,,להזהירן מלשון הרע":

,משתנות קירות ביתו" נגעי בתים. לאחר מכ;, אם ,עמד ברשעו .. משתנין כלי העור שבביתו .. ואם עמד