65

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הצדיק והטוב עדיין הרע קצת בפנימיות", ולכן אין הרע גורם

לנגעים.

ב. לשון הרע - חמור ביותר!

יש להבין:

חז"ל אומרים"?:, שהנגעים באים כעונש על חטא לשון הרע, שהוא חטא חמור ביותר, עד אשר הוא שקול כנגד ג' עבירות של ,יהרג ואל יעבור" ו,כאילו כופר בעיקר", כפי שאומר הרמב"ם בהרחבה בהלכות דעות'', וכיצד ניתן, אפוא, לומר, שיהודי זה הוא מושלם, וזכאי לתואר ,אדם", וחסר בו רק הזיכוך של חיצוניות הרע?

התמיהה על כך אף גדולה יותר: חומרתו של ,המספר בלשון הרע" מובאת ברמב"ם באותה הלכה שאדמו"ר הזקן מציינה כהוכחה לכך שנגעים הם מעשי נסים שאינם מצויים בזמן הזה, ושם מרחיב הרמב"ם ואומר שמדיבור לשון הרע עלולים להגיע ח"ו עד כדי כפירה בעיקר - ואילו כאן אומר אדמו"ר הזקן שמדובר אודות האדם המושלם?

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר

את המשך דברי הרמב"ם בהלכה שלעיל:

לאחר שהרמב"ם מסביר שהנגעים באים על חטא לשון הרע, ומביא את ההוכחה. ממרים, הוא ממשיך בענין שאינו קשור, לכאורה, ללשון הרע, ועל-אחת-כמהדוכמה שאינו קשור

להלכות טומאת צרעת, ואלה דבריו:

,קל וחומר (ממרים) לבני אדם הרשעים הטפשים שמרבים לדבר גדולות ונפלאות .. וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים בתחילה מרבין בדברי הבאי .. ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים .. ומתוך כך יהיה להן הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם .. ומתוך כך באין לדבר באלקים וכופרין בעיקר .. זו היא שיחת הרשעים שגורמת להן ישיבת קרנות וישיבת כנסיות של עמי הארץ וישיבת בתי משתאות עם שותי שכר, אבל שיחת כשרי ישראל אינה אלא בדברי תורה וחכמה, לפיכך הקדוש-ברוך-הוא עוזר על ידן ומזכה אותן בה...".

יש להבין:

א) מדובר כאן אודות איסור לשון הרע הגורם לטומאת צרעת, וכיצד מתאים לדבר כאן בהרחבה אודות שיחת הרשעים בכלל, המתחילה ב,דברי הבאי", ולא לשון הרע, ומסתיימת בכפירה באלקים, ר"ל?

הערות

  1. 0. ערכין טו, ב. - בערכין שם (טז, א) ,על שבעה דברים כו'", אבל ברמב"ם שם הובא להלכה רק ,להזהירן מלשון הרע".
  2. 1. פ"ז ה"ג.
  3. 2. הל' טומאת צרעת שם.
  4. 4. תזריע ב שיחות מ
  5. 5. אפילו אם נאמר שלשון הרע הוא פרט ב,שיחת הרשעים", ולכן, כאשר מדברים אודות לשון הרע וחומרתו צריך הרמב"ם לבאר את גנות שיחת הרשעים בכלל - גם אז אין המקום

מצוטט ב־2 עמודים

  1. לקוטי שיחות 89 לקו"ש חכ"ב ע' 65
  2. לקוטי שיחות 136 לקו"ש חכ"ב ע' 65

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.