59

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6" לקוטי

וכך נהוג כפי מנהג האריז"לי*, שמעוברת לוקחת שלשה עופות*.

לפי זה מובנים בעניננו שני המנהגים שדלעיל בקשר לאשה מעוברת:

מנהג ישראל הוא שהשושבנים של החתן והכלה וכן ה/,קוואַטערס" בברית מילה יהיו דוקא שנים - איש ואשה, או שנים מכל מין"י. ולכן נהוג שלא לקחת אשה מעוברת, משום שאז ישנו גם העובר (והראיה היא שאף הולד צריך כפרה עבור עצמו). וכך יוצא, שיש שלשה שושבינים או ,קוואַטער"ס, ומספר האנשים אינו שווה* למספר הנשים, וייתכן שגם לכך יש חשיבות.

תזריע א

ה. העובר מהווה שושבין

לכאורה, ניתן לשאול על כך: השושבינה או ה,קוואַטער" היא האם, ולא העובר. ובמה שונה הדבר מכך שעוד מישהו אחר עומד מתחת לחופה, אשר על כך אין מקפידים.

ההבדל הפשוט הוא, שהאחרים אינם נמצאים כשושבינים או ,קוואַטער"ס. ואילו העובר, שהוא חלק מן האם, משתתף גם בשושבינות.

בדומה לכך יש להעיר בהלכה?. הדין ,נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה" אמור דוקא במקרה שכל המעידים מאוחדים כעדות - ,נתכוונו כולם להעיד" או שגם הם באו לבית דין כדי להעיד.

אך אם הקרוב או הפסול לא התכוון בשעת הראיה להעיד וכדומה, הרי עדותם של העדים האחרים הכשרים אינה בטילה, משום שהקרוב או הפסול אינו נחשב כעד.

5 האשה המעוברת נחשבת ליותר מאשה אחת

בעיון מדוקדק יותר בענין זה יש לומר: במנהג הכפרות שהוזכר לעיל לגבי אשה מעוברת אין להבין שהעובר נחשב כמציאות נפרדת. שאם כך, אין מובן: לאיזו ,,כפרה" וכדומה** זקוק עובר במעי אמו?

הערות

  1. 6. לא חיישינן לתאומים (כמ"ש הב"ח שם ממרדכי קטן. פמ"ג שם) - כיון דמיעוטא הוא והמדובר הוא במנהג.
  2. 2. וצ"ע בזמננו דלפעמים רבות יודעים ברור אשר ,תאומים בבטנה", ועל בירור זה סומכים בנוגע לפקו"נ בשבת ויהכ"פ וכיו"ב - איך תתנהג בכפרות", או שנאמר דכיון דלא שכיחא כו', ובפרט בנדו"ד דבלאה"כ י"א לפטור כמה זכרים בתרנגול א' כו'.
  3. 7. בנוגע לקוואַטער - ראה הערה 1, 3. ולהעיר מלשון הטור סי' רסה (מרב צמח גאון) ובפרישה שם סק"כ. ובנוגע לשושבינים - קהלת יעקב הנ"ל. וברמ"א יו"ד סי' שצא ס"ג: כדרך ארצנו ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה.
  4. 8. גם להגר"א בשו"ע שם (הנ"ל הערה 33).
  5. 5. *) כ"ה בשער הכוונות דרושי יו"כ בתחלתו. פע"ח שכ"ז פ"א. סידור האריז"ל - להר"ש מרשקוב - (ערב יו"כ סדר יו"כ כפרות). סי' קול יעקב.
  6. 6. **) ומה שהביא ממהרי"ל הוא רק על עצם הגנין ,ליקח כפרה לעובר", כמפורש בלשונו.
  7. 9. ראה טושו"ע חו"מ ר"ס לו ובנ"כ שם.
  8. 0. ראה מהרי"ל ומט"מ שם: כשאוחז התרנגול בידו להתכפר בו. וראה השקו"ט באלי' זוטא ואלי'

מצוטט ב־2 עמודים

  1. שולחן ערוך ג לקו"ש חכ"ב ע' 59
  2. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרה מנהג כפרות בערב יום כיפור לקוטי שיחות חכ"ב ע' 59

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.