43

ואילו לא היו כתובות המילים ;ירד מעשות..." ניתן היה להבין גם כך ש,ויברכם" היה לאחר סיום העבודה על המזבח, כנאמר בפסוק. כלומר, לאחר הירידה ,מעל המזבח"י*.

הי בסיוסם עבודת אהרן דרושה ברכה

ההסבר לכל האמור לעיל הוא:

כוונת רש"י בדבריו ;ויברכם - ברכת כהנים" היא כפשוטם ממש, אין כוונתו לקיום המצוה של ברכת כהנים, הנאמרת רק בפרשת נשא", אלא שאהרן, ברצותו לברך את ישראל בסיום עבודתו, בחר בעצמו לברך את ישראל בפסוקים של ברכת כהנים9, כי תוכנם מתאים לדברים שבהם חפץ אהרן לברך את ישראל.

ומסיבה זו מפרט רש"י שהברכה היתה ,יברכך, יאר, ישא", כי שלש מילים אלו מביעות את תוכנה של ברכת אהרן, כדלהלן בסעיף ז'.

מובן בפשטות, לפי פירוש רש"י,

במה חפץ אהרן לברך את ישראל באותה שעה:

תכלית המשכן היא, כמפורש בפסוק*, .ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", שתשרה השכינה במשכן. ולשם כך לא היה די בעבודת היום הרגילה של השמיני למילואים, שעליה מסופר בפרשת פקודילי, אלא היה צורך, כנאמר בתחילת פרשתנ5י, ב,זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'". הכוונה בכך היא כפירוש רש"יי, לקרבנות ולעבודה של אהרן, כי הוא ,כדאי וחשוב... שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו".

ועל כן מובן מדוע ברך אהרן את ישראל בסיום עבודתו:

בסיום מלאכת המשכן אנו רואים*', שמשה ברך את ישראל ;יהי רצון

שתשרה שכינה במעשה ידיכם" - שבאמצעות ,ועשו לי מקדש" יתקיים ושכנתי בתוכם". ומובן, שכיון

שעבודת אהרן ביום השמיני היא העבודה שצריכה להביא לידי השראת השכינה בפועל, נדרשת בסיומה ברכה ותפילה" שהיא תפעל את פעולתה ותביא לידי השראת השכינה בפועל.