39

שיחה א

שמיני

א. ,ויברכם" - ברכת כהנים

מן הפסוק' ,וישא אהרן את ידיו... ויברכם וירד מעשות החטאת...", מצטט רש"י את המילה ,ויברכם" ומפרש: ,ברכת כהנים: יברכך:, יאר, ישא".

המקור לפירושו של רש"י (כדברי מפרשי רש"י), הוא ב,תורת כהנים"י, ובמספר מקומות בגמרא* מוסבר שמן הפסוק ,וישא אהרן את דיו... ויברכם" ניתן ללמוד חלק מן הדינים של ברכת כהנים.

אך, כשאלת הרמב"ף, יש להבין: הרי רש"י מפרש את פשוטו של מקרא, וכיצד ייתכן לומר לפי הפשטז שהכוונה של ,ויברכם" כאן היא לברכת כהנים, בעוד אשר הציווי על ברכת כהנים,

1 פרשתנו ט, כב.

0 נשא ו, כדדכו.

3 רא"ם ועוד עה"פ.

4 עה"פ (הובא גם ברמב"ן עה"פ, אלא שמתרצו גם לפירושו שאינו ברכת כהנים. וראה רא"ם ונימוקי שמואל כאן).

6 עה"פ.

7 ראה צידה לדרך כאן.

והפסוקים ,יברכך, יאר, ישא" שמזכיר כאן רש"י נאמרים רק מאוחר יותר בפרשת נשא*?

הרמב"ן" רוצה לתרץ זאת, ולומר שהפרשה של ברכת כהנים נאמרה לפני כן, לפני פסוקנו ;וישא... ויברכם", למרות שהיא נכתבה בתורה הרבה יותר מאוחר וכנאמר"' מיד לאחר פרשת ברכת כהנים - ;ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן", שהיה זה ביום השמיני למילואים''.

8 שם, כב"כז.

9 כאן. וכ"ה בקרבן אהרן לתו"כ כאן. וראה גם ראב"ע נשא (ר, כא. ז, א). בחיי (שם ז, א).

עוד תי' הרמב"ן כאן (בסופו. וכן סתם בנשא ו, כג) ,שכאן צוה אותו .. ליום זה ולהלן נתנה ברכה זו לו ולבניו לדורות" (וראה לקמן סעיף ב) - אבל לכאורה קשה לפרש כן בפשש"מ, כי א"כ למה לא הזכיר הכתוב שצוה אותו משה לעשות כן (כמ"ש הרמב"ן בעצמו כאן*). ובפרט ע"פ פרש"י צו ח, יא (וראה רמב"ן שם. שיחת ש"פ צו תשל"ה).