16

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי שונים ומנוגדים, אך בכל זאת, כדברי אבי מורי בהערה, שאריה כולל גם את החסד וגם את הגבורה לא כשני ענינים נפרדים, אלא ,כמו אור הגבורה בכלי החסד"י. ושני הדברים קשורים לאריה בכללותו: הגימטריא של אריה היא גבורה, וגם בפשטות הגבורה היא תכונת הארי כנאמר* ,וגבור כארי". ויחד עם זאת ,,פני אריה אל הימין".

וכך גם לגבי הקרבנות, המכונים בזהר בשני הביטויים - ,טרפי" (גבורה) ו,קרבנא" (חסד), וכל קרבן כולל את שתי התכונות: גבורה וחסד -

ההקרבה על המזבח היא העלאה? מלמטה למעלה, גבורה. ולאחר מכן מביא הקרבן ל,נחת רוח לפני"י, המשכת תענוג מלמעלה למטה, חסד -

ויש לומר יותר מכך: הן החסד והן הגבורה נכללים באותו ענין שבקרבן: ההקרבה לה', ההעלאה, היא באופן שחלק נשאר למטה לאכילת הבעלים או הכהנים.

ואף קרבן עולה שהוא כליל לה', הרי

צו א

עורו לכהן''. ואפילו מנחת כהן, אשר ,כליל תקטר"', הרי באמצעותה מתחנך הכהן לכהונתו, או שמטרתה ,לכפר עליו"י!, במקרה של כהן ענייי המובאת במקום עולת בקר של כהן עשיר.

ובדומה לכך בענין של ,נחת רוח לפני" הנגרם על ידי הקרבנות, הקירוב - החסד - שבין הקדוש-ברוך-הוא לבין מקריב הקרבן, כרוך עם אמרתי ונעשה רצוני, ציות והתבטלות, כפי שמתבטא גם בקיום התורה והמצוות, שכל זה קשור לגבורה: הנהגה דוקא תוך מגבלות, לפי דיני ומשפטי התורה.

ולפי כל זה צריך היה ה,זהר" להזכיר את שני הענינים ביחד, כדי להדגיש את ההתכללות של חסד וגבורה שבאריה?

ּ. לפעמים החסד גלוי?, ולפעמים - הגבורה

ויש לומר שתמצית ההסבר לכך היא:

אמנם, האריה כולל את שני הקוים, חסד וגבורה, ביחד, אך בכל זאת יש הבדל באופן גילוים: לפעמים הגבורה

הערות

  1. 7. ראה גם אוה"ת ר"ה (ריש ע' א'תכח): כלול מחו"ג. ושם לפנ"ז (ע' א'תכו): אור הגבורה בכלי החסד כו' וכך הוא ארי כו'. ע"ש. וראה גם אוה"ת ויקהל ע' ב'קמז.
  2. 8. אבות פ"ה מ"ב.
  3. 9. ובל' הכתוב (יחזקאל מד, טו): והכהנים גו' ועמדו לפני להקריב לי חלב (להעלותו באש) ודם (להזותו ע"ג המזבח) - נוסף על העלי' בתחלה מחולין לקדש.
  4. 0. רש"י ויקרא א, ט. ספרי ורש"י פנחס כח, ח. - נחת גם מלשון חות דרגי'.
  5. 5. שיחות
  6. 1. פרשתנו ז, ח. ולהעיר ממעילה ט, א.
  7. 2. פרשתנו ו, טודטז.
  8. 3. על עשה ועל לאו שניתק לעשה (רש"י א, ד - מתו"כ שם. ורש"י אינו מפרש ומשנה פשש"מ ,לכפר במכפר זה הדם" (כבתו"כ), ופי' הכתוב כמשמעו ,מרצה לכפר").
  9. 4. רש"י ב, א.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ב ע' 16

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.