264
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
202 לקוטי שנתמשכן בשני חורבנין". = יוצא, שהפסוק מדבר כאן אודות: (א) אין מקרא. יוצא מידי פשוטו - אודות המשכן. (ב) ברמז אודות ה,מקדש שנתמשכן", וממילא (ג) גם אודות בית המקדש שלעתיד.
שהרי משום שבפסוק נרמז חורבן המקדש בביטוי ,משכן - ענתמשכן" מובן, שהמשמעות של ,חורבנין" איננה שבית המקדש הראשון והשני, שאותם כולל הפסוק כאחד - ,רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין* - יתבטל ח"ו, אלא שהחורבן הוא באופן של משכון: המשכון יוצא מרשות הלווה ונמצא אצל המלוה באופן זמני, ובסופו של דבר הוא מושב ללווה - כך בענינינו, שהמקדש (הראשון והשני) רק ,נתמשכן (בשני חורבנין)", ולאחר מכן הוא ישוב לישראל - בית המקדש השלישי שלעתיד.
ד. הענין העיקרי שבכל אחת משלוש התקופות
ההבדל במהותם של שלשת הענינים הללו - משכן, מקדש, ומקדש שלעתיד - הוא:
במשכן התקיימה בעיקר וראשית לכל מנוחת השכינה שהיא הארון, דבר שלא היה לפני כן. יותר מכך: המנוחה - ,מנוחתי" שבארון התקיימה באופן
פקודי
קבוע בעיקר במשכן, שבו היה הארון במקומו במשך כל תקופת קיום המשכן. בעוד אשר בבתי המקדש - הרי במקדש השני לא היה הארון מלכתחילה':, ובמקדש הראשון לא היה הארון במשך כל תקופת קיומו, כי בסוף התקופה ,גנזו יאשיהו"'?.
זאת באשר לארון. ואילו בענין המנוחה במשכן ובמקדש כולו, הרי להיפך: המשכן טולטל ממקום למקום, הוא נקרא אהל, ולא היתה בו קביעות ומנוחה, ואילו בנינם של בתי המקדש היה קבוע במקום אחד3.
אך שתי בתי המקדש לא היו בנינים נצחיים - הם נלקחו מישראל (למרות שהמקום נותר בקדושתו, ,שכינה אינה בטילה""?).
ואילו הבית השלישי יהיה בנין נצחי.
ה. שלוש הדעות בזהר שלוש התקופות במקדש
ולפי זה ניתן להסביר את שלוש הדעות שבזהר: הדעה הראשונה ,פתח ארונא ואמר זאת מנוחתי עדי עד" באה בהמשך ל,אתבני ואתקם משכנא ועאל
הערות
- 7. ראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 175 ואילך. חט"ז [המתורגם] ע' 499 ואילך. וש"נ.
- 8. לשון רש"י. ובשמו"ר ותנחומא שם רק ,שנתמשכן שני פעמים". וראה יפ"ת שם. וראה הלשון בשמו"ר פל"א, יו"ד. תנחומא ויקהל ט.
- 3. שיחות
- 9. דבנסוע המשכן - הרי כל המשכן נפרק.
- 0. יומא כא, ב.
- 1. דה"ב לה, ג. יומא נב, ב. וש"נ. רמב"ם הל' בית הבחירה רפ"ד. ובפרט דל(סתמא דגמ') דעת רשב"י (שם נג, סע"ב) - מארי' דספר הזהר - הארון גלה לבבל.
- 2. ובלשון הרמב"ם ריש הל' ביהב"ח: והי" לפי שעה שנאמר כי לא באתם גו'.
- 3. ראה ש"ב ז, ו. פרש"י שם. שהש"ר פ"א, טז (ג). זח"ב רמא, א. תו"א ר"פ ויגש.
- 4. ראה רמב"ם הל' ביהב"ח ספ"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.