241

208 לקוטי

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

לאחר שהמקדש הוא כבר מקום קדוש בשלמותו, ומדובר על פרט, עשיית מלאכה בתוך בית המקדש, אז אין המלאכות נחשבות כמעשה חול, כי בקודש כל דברי? איננו מעשה חול, אלא הוא הופך לעשיה של קדושה, ולכן אין שם חילול שבת.

אך כאשר מדובר על בניית בית המקדש והקדושה שבו, אי אפשר לעשות זאת על ידי מעשה שיש בו משום חילול שבת.

בדומה להסבר של מפרשים אחרים3 על נס השמן של חנוכה, שלא נצלו אז את הכלל של ,טומאה הותרה" משום שהיה צורך לחנוך את המקדש מחדש, וכאשר יוצרים קדושה חדשה אין ראוי להשתמש בכלל של ,טומאה הותרה" וכדומה.

ואפשר לומר, שכך הם הדברים גם בענין איסורי השבות במקדש:

חכמים התירו שבות במקדש במקרים הקשורים לעבודה במקדש או למלאכה בתוכו. אך כאשר מדובר על עצם בנין המקדש (כולל - כבודו), לא התירו חכמים את איסורי השבות (ה,מעין דאורייתא תיקון"?) - עשיית, או הוספת, או חיזוק הקדושה של בית

ויקהל א

המקדש אינה להיעשות

באמצעות שבות.

צריכה

ח. הבדיקה - חלק מהבניה

על הסיבה לכך שהרמב"ם קבע את ההלכות של שמירת וכבוד המקדש בהלכות בית הבחירה, כפי שרבינו הקדוש, רבי יהודה הנשיא קבע את הדינים של שמירת המקדש גם במסכת מדות שעוסקת במדות הבית, ולא רק במסכת העוסקת בעבודות הנעשות בבית = כבר דובר במקום אחר?:

במצוה של בנין בית המקדש אין חובה על עצם פעולת הבניה, אלא על תוצאת הפעולה - הנפעל - ,שיהיה" בית המקדש - כפי שמבאר בהרחבה הגאון הרוגוצ'וביל?.

ולפי זה מובן ששמירת המקדש נכללת בהלכות בית הבחירה, כי גם השמירה גורמת לכך ,שיהיה" בית המקדש - בית של כבוד, מקום ראוי להיות בית הבחירה.

לפי זה יוצא, שגם בדיקת הכהנים במקדש כל יום משום כבוד המקדש, כדלעיל, אינה מהווה רק הכנה לעבודת היום, אלא גם המשך של בניית המקדש - הבדיקה היא מעין ,בדק הבית" - הבית נעשה מכובד ומהודר יותר.

ולפי זה מובן מדוע אין חל כאן הכלל ,אין שבות במקדש": כיון