186
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הרי חסרה הפעולה וההשפעה של בגד זה, ולכן הוא חייב מיתה.
ולמרות שגם לגבי הציץ נאמר במפורש בסיום הציווי על עשייתןו* ,והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל... והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה"-
אשר לפי זה מהותו והשפעתו היא בעצם היותו ,על מצח אהרן", ובכל זאת אין התורה כוללת את חובת המיתה של מחוסר הציץ יחד עם שלשת הבגדים הנ"ל, אלא עם הדין הכללי של ,המשמש מחוסר בגדים" בפסוק השןי37 -
וההסבר לכך הוא, שהציץ אינו דומה לשלשת הבגדים, כפי שמסביר רש"י את משמעות המילה ,,תמיד" הכתובה בענין הציץ: ,תמיד - לרצות להם אפילו אינו על מצחו שלא היה כהן גדול עובד באותה שעה"*. כלומר, השפעת הציץ אינה כרוכה בכניסה להיכל, או אף בהימצאותו על מצח אהרן, אלא זוהי פעולה תמידית הנגרמת מעצם מציאות הציץ.
ח. הדין המיוחד של שלושת הבגדים ,הללו"
לפי זה מתחדש, לדעת רש"י, שבדינו של מחוסר בגדים יש הבדל בין שני סוגי בגדים: כאשר כהן גדול נכנס להיכל מחוסר. בגדים, ויצא" מן ההיכליי בלי לעבוד שם, יש הבדל אם חסר אחד משלושת הבגדים הנ"ל, או אחד מחמשת הבגדים האחרים:
אם חסר לו אחד מחמשת הבגדים האחרים אין עליו חובת מיתה, כי לא עבד בהיכל. אך אם חסר לו אחד מן ה,בגדים הללו", הרי אז חייב מיתה בידי שמים" גם כאשר לא עבד, כלשון רש"י בפשטות ,אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה".
הערות
- 6. כח, לח.
- 7. וראה לבוש האורה בפסוק לה.
- 8. ומובן מלשון רש"י שזהו פשש"מ לדעת רש"י, אלא שממשיך ,ולדברי האומר עודהו על מצחו מכפר ומרצה ואם לאו אינו מרצה נדרש על מצחו כו'". אבל גם לדיעה זו מובן דשאני ציץ, כבהערה הבאה.
- 9. ועוד ועיקר: פעולת הציץ היא ,,לרצות על הדם ועל החלב שקרבו בטומאה" (פרש"י שם ד"ה את עון הקדשים) וא"כ פעולתו בכלל אינה שייכת לעצם הכניסה (ואינה פעולה תמידית גם לפי הא'
- 5. תצוה ג שיחות 4
- 6. ד,,תמיד לרצות להם אפי' אינו על מצחו"), כ"א כשאירעה טומאה על הקרבן (ראה פרש"י ד"ה בין ומא ז, ב. סנהדרין יב, רע"ב) מרצה להכשיר הקרבן.
- 0. לכאורה י"ל גם נפק"מ אם פשט א' מן הבגדים לאחרי גמר העבודה קודם שיצא (וראה ראב"ד שנסמן לעיל הערה 35) דישנו חילוק בין ג' הבגדים לשאר הבגדים, אלא שלשון רש"י הוא ,אם יכנס מחוסר כו'". וגם בכתובים הנ"ל אצל החושן (כח, כטדל) נאמר ,בבואו אל הקודש .. בבואו לפני ה'". ורק במעיל נאמר ,ונשמע קולו גו' בצאתו"; אבל י"ל שדיבר הכתוב בהווה (רש"י משפטים כא, כח. ועוד), ואינו רגיל כלל שבהיותו בפנים, ובפרט לאחר גמר עבודתו - ימהר לפשוט בגד קודם צאתו. ואכ"מ.
- 1. ולהעיר שעצם היציאה מאה"מ ע"ד ההלכה אינה אסורה אלא כשיצא בשעת עבודה לדעת הרמב"ם (הל' ביאת מקדש פ"ב ה"ה). וראה ראב"ד שם. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.