117

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ולכן התרחשו הדברים בנקודת זמן שמעל להתחלקות = ,,כהרף עין"ו7 = ,לשעה קלה":י.

ב) כינויים של ישראל בעת יציאתם ממצרים הוא ,צבאותי? ה'*". הכלל הבסיסי והיסודי של צבא הוא - קבלת עול, שבו אין הבדל בין איש צבא למשנהו: ההבדלים יכולים להיות בשכלם ובמדותיהם, שבהם כל אחד חושב וחש אחרת מזולתו. אך בענין קבלת העול כולם שווים.

וכיון שהיציאה ממצרים באה מלמעלה ובאופן שהקיפה את כל ישראל בשווה, לכן לא ניכרה בשעת היציאה החלוקה שבתוך ישראל - שנים עשר השבטים; כהנים לויים ישראלים; וכדומה - אלא הדבר המאחדם: קבלת עול, צבאות ה'.

[אך עם זאת, האחדות הוא רק לגבי קבלת העול הקשורה למעשה, ואילו במהותם בשכל ובמדות וכו' - נותרו בני ישראל במצב של חלוקה", אלא שבמצב של ,נגלה עליהם... " לא ניכרו בגלוי ההבדלים, ולכן נאמר על כך ,ויסעו" בלשון רבים, כאמור לעיל בסעיף ג'].

חודש אייר - החודש השני - הוא חודש של ספירה*", ספירת העומר, המצביעה על עבודתם של ישראל בכח עצמם. ובענין זה היהודים הם ,רבים" - הם נחלקים באופן גלוי לדרגות שונות, כל אחד בהתאם לדרגתו, כדלעיל.

ולאחר מכן מגיע חודש סיון - החודש השלישי - החודש של מתן תורה, אשר היא מאחדת את כל ישראל באופן של ,לב אחד" - שבלי להתחשב בחלוקי הדעות שבישראל, ואפילו בתרעומות ובמחלוקות"', משכינה התורה ,,שלום" בין כל הדעות החלוקות זו מזו, עד אשר ,הושוו לב אחד" - ושורר שלום אמיתי.

יב. אחדות - דוקא ,שס"

אחת מההוראות הנלמדת מכל האמור לעיל, היא:

אדמו"ר הזקן מבאר בספר התניא*', שאהבת ישראל צריכה צריכה להיות ,לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן", כי ,מצד שרש נפשם בה' אחד" הרי ,כולן מתאימות ואב אחד לכולנה".

ויכול מישהו לשאול: אם אכן היה עליו להתעסק עם שרש הנשמה של היהודי האחר, הרי אפשר היה לדרוש ממנו שתתעורר אצלו כלפיו אהבה, אהבת אחים ממש. אך כאשר מדובר על

הערות

  1. 1. ל' המכילתא בא שם. ובפרש"י שם: לפי שעה.
  2. 2. ל' המכילתא ורש"י פרשתנו שם.
  3. 3. ניקוד דסמיכות (וביטול) להוי' (תו"א בא ס, ג).
  4. 4. בא יב, מא.
  5. 5. ולהעיר שבקרי"ס נחלק הים לי"ב גזרים - לכל שבט בפ"ע (אף שגם אז ,נגלה כו'"). וראה לקו"ש ח"ו ע' 304.
  6. 6. יתרוג שיחות 11
  7. 6. ראה בזח"ג (צז, סע"א ואילך) שבצאתם ממצרים ספרו ז' שבועות כו'. וראה מדרש אגדה הובא בר"ן פסחים בסופו.
  8. 8. 7]) להעיר שבמ"ת משה מחיצה לעצמו וכו' (מכילתא ופרש"י פרשתנו יט, כד), אע"פ שכולם עמדו ב,לב אחד" נגד ההר.
  9. 8. פרק לב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.