101

14 לקוטי רש"י מוזכרים שני הביטויים ,בתרעומות ובמחלוקת". ג) במכילתא הסיום הוא ,,לכך נאמר ויחן שם ישראל נגד ההר"'', ורש"י מתייחס רק למילים ,ויחן שם ישראל", ואינו מצטט את המילים ,נגד ההר".

ד. ההשוואה לפירוש רש"י על ,נוסע אחריהם"

כן יש להבין: תוכן הדומה לפירוש רש"י כאן, נמצא, בהבדלים מסויימים, בפירושו בפרשה הקודמת:

מן הפסוק*' ,וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם" מצטט רש"י את המילים ,נוסע אחריהם", ומפרש ,בלב אחד כאיש אחד". ורואים, ששם אין רש"י מצטט את המילה ,מצרים" - בשונה מפירושו כאן, שבו הוא מצטט גם את המילה ,ישראל". וההסבר הפשוט לכך הוא, כדלעיל, שהמילה ,מצרים" סותרת לדיוק על המילה ,נוסע" בלשון יחיד, שהרי מדובר כאן על העם ככלל אחד.

אך שם מתעוררת השאלה: א) והרי בפסוק נאמר ,,מצרים נוסע אחריהם", ואם כך סותר הדבר את דיוקו של רש"י ,בלב אחד כאיש אחד""י?

יתרו א

ב) מדוע מצטט רש"י גם את המילה ,,אחריהם"?

ג) בפירושו בפרשתנו הסדר בפירוש רש"י הוא ,כאיש אחד בלב אחד", ואילו שם הוא אומר ,בלב אחד כאיש אחד"?.

ה. הדרכים לשימוש בלשון יחיד או רבים לגבי כלל

ההסבר לכך הוא:

השימוש בלשון יחיד לגבי קבוצה או עם שלם הוא, בדרך הפשט, כאשר מדובר בפעולה. וקיימות בכך שתי אפשרויות: כאשר הרבים עושים את הפעולה באופן זהה ואחיד, ואז הם נחשבים כיחיד, משום שנעשית פעולה אחת זהה':. וכאשר הפעולה מתבצעת בדרכים עונות על ידי אנשים שונים בקבוצה אז משתמשים בלשון רבים, כי אין כאן איחוד מלא בין כולם ככלל אחד.

ואילו כאשר מדובר על רגש, מחשבה וכדומה של רבים, הרי אין דעותיהם, או רגשותיהם וכדומה שוות?, ויש בכך תמיד אופנים רביח - ולכן משתמשים בלשון רבים.

לפיכך אין זה תמוה כאשר מוצאים, שלגבי עם מסויים משתמשת התורה בשני הלשונות - הן בלשון רבים והן