77
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
16 לקוטי
א. +יסע משה"
על הפסוק' ,ויסע משה את ישראל מים סוף", נאמר במדרש:, ורש"י מביא זאת בפירושו על התורה - ,הסיען בעל כרחם", וכפי שמסבירים חכמינו ז"לּ שבני ישראל היו עסוקים ב,ביזת הים" - אשר ,,גדולה היתה .. מביזת מצרים" - ומשום כך הם לא רצו לנסוע מים סוף.
קשה להבין: הרי בשעת קריעת יםסוף התגלה הקדוש-ברוך-הוא אל ישראל - ,,בכבודו נגלה עליהם"?, כפי שאמרו ישראל ,זה אחלי" = ,מראין אותו באצבע":, עד אשר ,ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים". וזה השפיע על ישראל לומר שירה לקדושברוך-הוא, דברי שבח והודיה -
וכיצד ייתכן, שלאחר כל זאת היו בני ישראל כל כך טרודים ושקועים ב',ביזת הים"?! איזה ערך היה אצלם לכסף ולזהב לעומת התגלות השכינה שבקריעת ים סוף%?
התמיהה אף קשה יותר: בני ישראל ידעו ש,בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" - שמים-סוף הם הולכים למתן תורה. ויותר מכך - הם ספרו את הימים עד מתן תורה מרוב השתוקקותם לקבלת התורה"'. ואם כך, כיצד ייתכן, שלאחר כל זאת, היתה ביזת הים חשובה אצלם יותר מאשר ללכת ולמהר לקראת מתן תורה! להיפך מן הספירה, אשר התקיימה גם ביום לקיחת ביזת הים!
הכרחי לומר, שאידרצונם לעזוב את ביזת הים לא נבעה מהחשיבות שייחסו לכסף ולזהב כשלעצמם, אלא מפני מחשבתם שלקיחת ביזת הים היא רצון ה'יי.
זהו גם הקשר בין פירוש זה ב,,בעל כרחם" - שהיה זה משום היותם טרודים ב,ביזת הים" - לבין הפירוש?'!, שבני
הערות
- 1. פרשתנו טו, כב.
- 2. תנחומא (באבער) פרשתנו טז. יל"ש (בשם התנחומא) ומדרש לקח טוב עה"פ. וכ"ה לדיעה א' במכילתא עה"פ, אבל לא מטעם שהיו טרודים בביזת הים (כ"א מטעם אחר. ע"ש).
- 3. תנחומא ורש"י שם.
- 4. רש"י שם, ממכילתא בא יב, לו. ועוד.
- 65. ל' רש"י פרשתנו טו, ב.
- 6. פרשתנו שם.
- 7. רש"י שם, ממכילתא עה"פ.
- 8. להעיר שא' מתנאי נבואה ש,לא יהא יצרו
- 9. מתגבר עליו" (רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ז). ובודאי שכן הי' אצל בנ"י בעת דרגת נבואה דקרי"ס שראתה כו' מה שלא ראה יחזקאל וכל שאר הנביאים (מכילתא שבהערה הקודמת). וראה לקו"ש חי"א ע' 58 שוה"ג להערה 20.
- 9. שמות ג, יב.
- 0. אגדה הובאה בר"ן סוף פסחים. וראה חינוך מצוה שו.
- 1. משא"כ ע"ד הפשט - ראה לקו"ש חי"ד (ע' 6 ובהערה 34) שכוונת רש"י (דברים א, א ד"ה מול סוף) ב,המרו בים סוף" היא לזה שלא רצו לנסוע מים סוף. ולהעיר ממחז"ל (מכילתא פרשתנו יג, יט. סוטה יג, א) שכל ישראל עוסקין בבזה ומשה עוסק במצות.
- 2. צרור המור (בשם מדרש הנעלם. וראה זהר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.