58

88 לקוטי

וא"כ, מהי השייכות של ,ותקח מרים" עם זה שהיתה ,הנביאה" - הרי זה שלקחה מרים את התוף בידה ואמרה שירה, אינו ענין של ידיעת נסתרות או עתידות, וגם לא השמיעה בזה תוכחות **, כ"א זוהי תוצאה טבעית מהרגש הנפש שלה בראותה הנס. ובלשון רש"י בענין זה עצמו:י: ,אז כשראה (משה) הנס עלה בלבו שישיר שירה וכו' אמר לו לבו שישיר. וכן עשה כו' וכן ביהוּשע כו' וכן שירת הבאר שפתח בה אז ישיר כו'"; ומובן

בפשטות שגם מרים, בראותה הנס, 0) בכמה מפרשים (הובא בס' צדה לדרך. ובכ"מ) כתבו שלכן לקחו תופים,

כוי שלא ישמעו האנשים את קולן, לפי ש,קול באשה ערוה" (ברכות כד, א), ועפ"ז הרי (לא רק שלא השמיעה דברי תוכחות, כ"א) לא השמיעה קולה בכלל.

ואף שמזה שלא הביא רש"י פירוש זה, מובן שע"פ פשש"מ לא היתה זאת כוונתן *, ואדרבה : מפרש"י להלן ,מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב"ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים" משמע שכוונת התופים היתה בשביל להגדיל השמחה (ודוחק גדול לומר שכוונת רש"י שמכיון שירעו שהקב"ה עושה להם ניסים, ובודאי יאמרו שירה, ובמילא צריך איזה דבר לבלבל קולן שלא ישמעו האנשים, וכמובן).

אעפ"כ הרי לפועל שרו ביחד עם קול התופים ובודאי שנתבלבל קולן.

1 ט, א.

בשלח ג

עלה בלבה שתאמר שירה -- ומה נוגע כאן שהיתה נביאה1

ג. ומתרץ רש"י, שאין כוונת הכד תוב לומר שכאן, במאורע זה יש שייכות לנבואה, כ"א שתיבת .הנביאה" נמשכת למ"ש אח"כ בכתוב .אחות אהרן",

- כי תיבות אלו שבפירושו הן הן תיבות הכתוב (וכאלו היו נדפסות באותיות גדולות), אלא שבאמצע מכניס פירושו, וכדרכו בכמה מקומות *: היינוו שהתנבאה כשהיתה עדיין רק אחות אהרן, קודם שנולד משה -- וכוונת הכתוב בזה היא לתרץ קושיא :

בהכתובים שלפנ"ז בענין זה עצמו כתוב 3 ,ויאמינו בה' ובמשה עבדו". שמזה מובן עד כמה בטלים היו כל בנ'יי אל משה באותה שעה.

ובכלל עוד קודם לזה ראו אשר ה' שמו .אלקים" לפרעה יי שאפילו הד משנה לפרעה בלעדו ;לא ירים איש את ידו ואת רגלו" ". וא"כ אי"מ: איך זה עשתה מעשה גדול כזה אמירת שירה וכו' ,ותצאן כל הנשים אחריי גו'" -- ולא מצינו שנטלו רשות מ" משה ע"ז1

לכן מוסיף הכתוב ,הנביאה", ש" הייתה נביאה ידועה, גדולה ביותר, עד שהתנבאה כשהיתה עדיין .אחות אהרן", קודם שנולד משה, והנבואה היתה ,עתידה אמי וכו'*, לכך היתה יכולה לענות השירה בפני משה רבינו (כדלהלן).

4 וארא א.

5 מקץ מא, מך