40

,קרו ליה אלקא דאלקיא"5, כי הם ,יודעים ומשיגים" שהקדוש-ברוך-הוא הוא ,חיותם וקיומם". ולכן אין הם מורדים בקדוש-ברוך-הוא, כפי שאמר בלעם" ,,לא אוכל לעבור את פי ה'"3.

ב) המכירים במציאות ה', שהוא ,אלקא דאלקיא" - אך הם כופרים בכך שהקיום וההתהוות של כל המציאות תלויים בקדוש-ברוך-הוא, כפי שאמר פרעה?י ,לי יאורי ואני עשיתני" - הוא טען שהוא עצמו ברא את עצמו.

וההכרה בכך שהקדוש-ברוך-הוא הוא ,,אלקא דאלקיא"* היא רק הודאה

9 סוף מנחות.

0 בלק כב, יח.

1) תניא שם.

2) יחזקאל כט, ג וראה שם ט. ובתניא ספכ"ב שם: וכמאמר יאור לי ואני עשיתני - הרכב ב' הפסוקים. וראה הערות ותיקונים שם.

3) כמפורש בתו"א ואוה"ת פרשתנו שם: .וכמאמר פרעה לי יאורי ואני עשיתני רק דקרו לי' אלהא דאלהייא" (ועד"ז בלקו"ת שה"ש כ, רע"א. אוה"ת נ"ך שם).

ואין לזה סתירה ממ"ש בתניא שם: ,אני ואפסי עוד וכמאמר יאור לי ואני עשיתני" שזהו עוד יותר מסנחריב ועכ"פ (י"ל בדוחק) כסנחריב (אופן ג' דלקמן בפנים), וא"כ גם פרעה כפר ב,אלהא דאלהייא"* - כי ,יאור לי ואני עשיתני" יש לפרש

*) ואף שבתניא שם ממשיך ,ולא כפירה בהי לגמרי כדאיתא בגמ' דקרו ליה אלהא דאלהייא" - נראה ששם מחלקק בין ,,עיקר ושרש ע"ז" (דקרו ל" אלהא דאלהייא) ל,ע"ז ממש" (עד למדרי" הכי תחתונה) - ,אני ואפסי עוד".

ולכ בעניץן ,עיקר ושרש ע"ז" כתב .ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה מאחר שאין בטלים לו ית'", אבל לפנ"ז מוסיף (ע"ז ש,אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה") ,ואדרבה מגבי"

וארא ב שיחות -

בקיום כח הנעלה ממנו. אך מציאותו אינה תלויה ב,,אלקא דאלקיא"**.

ג) המכחישים לחלוטין את מציאות האלקות, כסנחריב אשר ,חירף וגידף ביותר", הוא הכחיש ואמר שאלקים חיים ,אינו אלקא דאלקיא'"*.

בכמה אופנים: א) ,אני ואפסי עוד", כבתניא שם - אבל לא זו היתה כוונת פרעה (שלכן לא כתב בתניא ,כמאמר פרעה", אף שכ"כ בתו"א ואוה"ת וארא שם. לקו"ת שה"ש שם. ובכ"מ). ב) ,ואני עשיתני" - גם את עצמי, ופשיטא את היאור, אבל לא ש;אני ואפסי עוד". וזו היתה כוונת פרעה במאמרו, כבפנים [ולהעיר מפרש"י יחזקאל (שם, ג. ועד"ז בכמה מפרשים שם) .ואני עשיתני - בגבורתי ובחכמתי הגדלתי גדולתי וממשלתי"].

אבל להעיר מסה"מ תש"ד (ע' 91) ,שאמר (פרעה) אני ואפסי עוד לי יאורי ואני עשיתני" - (וראה אברבנאל פרשתנו שם דפרעה כחש גם במציאות הא-ל). וי"ל דאצל פרעה היו שינויים מזמן לזמן, וכמו שהיו חילוקים בהנהגתו עם בנ"י, אבל בכללות ועיקר מדריגתו הוא שאומר לי יאורי ואני עשיתני. ועצ"ע.

4) וכמשך שהובא בתער השכירה שם (ע' תשפא) מעבד המורד באדונו כו' דמ"מ יודע ומודה שהוא עבד והוא אדונו ומלכו רק שאינו חפץ להיות בביטול אליו, והרי העבד לא נולד מאדון זה כ"א מאיש ואשה אחרים אלא שמאיזה סיבה נעשה אדונו.

5) ד"ה תער השכירה שם. וראה גם דרמ"צ סב, ב.

עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד כר' ולכן אמרו רז"ל שגסות הרוח שקולה כע"ז ממש".

ולהעיר מהחילוק שבתניא פכ"ד בין ,ס"א וקליפה זו הנק' ע"ז כו' (ש)היא אינה מלובשת בגוף החומרי ויודעת את רבתה ואינה מורדת בו כר' ואף שנק ע"ז הא קרו לי" אלהא דאלהייא כו'", ל,האדם העובר על רצתו ית' (ש)הוא גרוע ופחות הרבה מאד מהס"א וקליפה הנקראת ע"ז ואלקים אחרים כו'".