35

- הרי זה מחייב ש,והדרש תדרש": הפשט של הסיפור קובע שצריך גם לדרוש את הפסוקים.

כלומר: לפי פשוטו של מקרא מסופר כאן בפסוק על שני דיבורים של הקדוש-ברוך-הוא למשה": א) הדיבורים המפורטים במפורש בפסוק, לפי פשטות הלשון. ב) דברי המשפט הנרמזים לפי הדרש באותן המילים.

יא כל הניצוצות שווים

בדרך-כלל ברור לאיזה חלק בתורה שייך כל פירוש: הפירושים שבדרך הפשט (כולל האגדות המיישבות דברי המקרא דבר דבור על אופניו, שמהוות חלק מפשוטו של מקרא) כתובים בחלק הפשט שבתורה, ואילו הפירושים שבדרך הדרש - כתובים בחלק הדרש שבתורה, במדרשי האגדה.

אך כאן מחדש רש"י אופן חדש של באור המקרא -

כאן יש פירוש שהוא ,ארכבי אתרי רכשי"" (=כרוכב על שני סוסים%*: מצד אחד פירוש זה הוא הכרחי מצד פשט המקרא, אך מצד שני - מקומו איננו בחלק הפשט שבתורה, אלא בחלק הדרש שבו, אשר איננו ,מתיישב אחר המקרא"

ולפיכך צריך רש"י להביא הוכחה לאפשרות כזאת של באור המקרא - שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה ניצוצות", כשהכוונה היא (כדלעיל סעיף ח), שהאש ,מתחלק לכמה ניצוצות":

ההבדל הפשוט בין האופן שבו נחלק הסלע למספר חלקים לבין האופן שבו נחלקת האש למספר ניצוצות הוא:

כאשר הסלע מתנפץ לחלקים רבים, הרי כל חלק שונה ממשנהו - בגדלו, בצורתו וכדומה.

ואילו הניצוצות היוצאים מן האש נראים כולם שוים, הן בכמות והן באיכות. אין נראה הבדל בין ניצוץ אחד למשנהו. ההבדל היחיד ביניהם הוא שכל ניצוץ ניתז לכיוון ולמקום אחר: האחד פונה לצד מערב, והאחר - לצד דרום וכו'.

דומה לכך הוא ההבדל לגבי דברי התורה:

יש אופן, כפי שרש"י אומר בפרשת וישלח - ,ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים"* - דברי התורה נחלקים לאופני לימוד שונים.