27

הוא אומר .והדרשה תדרש", משום שדברי תורה מתחלקים לאופני לימוד שונים - ,כפטיש יפוצץ סלע" - ולפי דרך הדרש, הרי אדרבה - ה,דרשה תדרש".

ב. .והדרשה תדרש" אך לפי זה תמוה:

א) אין זו דרכו הרגילה של רש"י להביא פירושים ולשלול אותם לאחר מכן, אלא הוא אומר מלכתחילה את הפירוש המתאים לפשט המקרא. ואילו כאן מצטט רש"י, ובהרחבה, את הפירוש של רבותינו, ומיד לאחר מכן הוא שולל זאת, כי פירוש זה אינו ,מתיישב אחר המקרא"?

ב) אם כוונת רש"י היא להבהיר, שגם כאשר אי אפשר לקבל בדרך הפשט פירוש של המדרש, בכל זאת זהו פירוש אמיתי בתורה, כי דברי תורה הם ,כפטיש יפוצץ סלע" - צריך היה רש"י לומר זאת במקום ששם הוא מציין לראשונה שאין הוא מביא בפירושו אגדות שאינן מיישבות את דברי המקרא, וזאת בפרשת בראשית:?

[ובמיוחד כאשר שם מבאר רש"י מספר פרטים בקשר למדרשים: .יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא לאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו"

(בדומה לדברי רש"י כאן) - ואם כך, צריך היה רש"י לבאר את דבריו מיד שם ולסיים במילים ,והדרשה תדרש שנאמר הלא כה דברי כאש... מתחלק לכמה ניצוצות"].

לשניים!

בפשטות מסבירים, שרש"י מביא את הפירוש של ,רבותינו" משום שלפי פירוש זה מתורצות מספר שאלות המתעוררות על הפירוש הראשון, לפי פשוטו:

על המילים ,וידבר אלקים אל משה" שמופיעות בתחילת הפרשה, מפרש רש"י: ,דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה". וכיון שעל פירוש זה אין רש"י מציין ,ורבותינו דרשו" וכדומה, הרי מובן, שזהו פשוטו של מקראי'.

לפי זה יוצא, שלפי הפירוש הראשון שמביא רש"י כדלעיל, שהאמירה ,ויאמר אליו... וארא..." אינה מהווה המשך ל,למה הרעותה", אלא הקדמה ל,וגם אני שמעתי... לכן אמור..." - הרי המילים ,וידבר אלקים אל משה" הן ענין נפרד, המופיע כהמשך למילים ,למה הרעותה" אשר בפרשה הקודמת.

אך הסבר זה כלל אינו ברור, כי

[בנוסף לכך, שלפי זה נחלק הפסוק ,וידבר... " לשני חלקים: תחילת הפסוק