632

ב"ה, ערב שבת קודש, ערב ימי חנוכה, ה'תשמ"ג ברוקלין, 2.1

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם

ה עליהם יחיו שלום וברכה!

לקראת ימי חנוכה, הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה -- נוסף על ההוראות הכלליות אותן לומדים מעניני' דיומא, ובמיוחד מנרות חגוכה, ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר: מען דארף זיך צוהערן וואִם די ליכטלאך דערציילן --

מהנכון להתבונן בהוראות הגרמזות בנוסח מצות נר חנוכה, נוסח המועט בכמות ומרובה באיכות -- נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך כו' מבחוץ; ומהן:

נר -- שענינו שלוקחים שמן ופתילה או כיו"ב דברים גשמיים, ואיש (או אשה, שגם הנשים היו באותו הנס) מדליק דברים גשמיים אלו עד שמאירים באור הנראה

שבת . . חנוכה: שייכותם -- בשניהם עיקר גר מצוה. וראה שבת (כג, ב ובפרש"י). ובמגילת אנטיוכוס בתחלתה שאנטיוכוס גזר בפרט על שבת מילה וחודש. וראה לקו"ש חט'ו ע' שעב ואילך.

ערב ימי חנוכה: להעיר, אשר לדעת המאירי (שבת כא, ב) נצחון המלחמה הי בכ"ד בכסלו. וכיכ בשערי אורה לאדהאמ"צ ד'ה בכ"ה בכסלו רפנ"ג (כב, א) ובסהמ"צ להצ'צ ריש מצות נ'ח (דרמ"צ עא, א). וראה תו'א סיפ וישב. לקו"ת צו טז, א. וגם להרמב"ם (הל' חנוכה פ'ג ה'ב) שבכיה בכסלו הי" -- הוקבע (ראה רמב"ם שם ה"ג) להתחיל הדלקת נ'*ח באור לכ"ה (ולא באור לכ"ו) -- ראה פר"ח לשו"ע או"ח סתר"ץק. בנין שלמה על הרמב"ם שם. ולהעיר, אשר הודאת ,ועל הנסים* דחנוכה הוא (בעיקר) על הנס דנצחון המלחמה. ולהעיר מחגי ב, יח. שם כא ואילך.

ההוראות . . מעניניי דיומא: להעיר משל"ה (חלק תושב"כ פ' וישב דרוש צאן יוסף בהגה"ה), אשר חנוכה קשור ופועל בכל העולם כולו, עיי"ש בארוכה,

ובמיוחד מנרות חנוכה: שעיקר גס חנוכה קבעו בנרות. וראה רמב'ם שם פ'ד הייב: מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד כו'. וראה תו"א מקץ (לב, ב). וראה לקו"ש ח"ה ע' תמה הערה ד"ה ,קבעו הנס בנרות*. ח"י ע' קמב ואילך. בצפע"נ לרמב"ם שם ה"ג: דעכשיו כר נשאר רק מן (נס) הנרות (בהדהינ -- ולא על שניצולו מן העכו"ם), אבל לע"ע לא מצאתי לו חבר. וצע'ג -- שהרי אומרים ועל הנסים.

ובלשון כזק מו"ח אדמו"ר: שיחת ליל ש"ק וישב, כ"ו כסלו, שבת חנוכה תש'ו (נדפסה בהוספה לקונטרס דיה ברוך שעשה נסים -- ברוקלין, תשי'א).

נר. . מבחוץ: שו"ע או"ח סתרע'א ס"ה. ובשינוי לשון -- בש"ס (שבת כא, ב) וברמב*ם (שם פיד ה"ז).

נר: בארוכה -- ראה לקוש ח"ה ע' תמה ואילך.

שמן ופתילה: כך סדרם ברמב"ם (שם ה"ד (וכן הוא בש"ס שם כג, ב) וה"ו), שו*ע (שם ס"ד. סתרע"ג ס"א) וכור. וצ'ע, שהוא היפך הסדר בש"ס (שבת שם, א): פתילות ושמנים. ועד'ז ברמב"ם הל' תו"מ פ"ג, הי"ב (משא*כ בש"ס מנחות (פח, ב) ברש"י דיה כיצד), ומפורש כהרמבים ביומא כד, ב: נתן פתילה ליחייב איבא גתינת שמן.

אשה: שגם הן חייבות בנ"ח (טושו"ע שם סתרע"ה סיג. ולהעיר שלא הובא זה בר"ס תרע"א).

שגס הנשים היו באותו הנס: שבת כג, א. ובפרש'י שם: וע'י אשה נעשה הנס. ולהעיר מהרשבים פסחים קח, ב ובתוסי שם (ומדייק בלשונו ,קשה" ולא ,תימה* וכיו"ב). ובפע"ח סוף שער החנוכה: גאולת יון ע*י בת מתתיהו.

באור הנראה לעיני בשר: ראה שו"קע שם סתרע"א סיו ובניכ שם. לקו"ש ח"ה ע' תנו.