349
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
העמידה הוא ביטול בתכלית למעלה גם מהביטול דק"ש. וכמובן גם מחילוקי
הדינים (בענין הפסק וכו') בין ק"ש לשמו"ע*י. ועניז זה [מה שע"י העבודה
דבחי' ראובן שמעון ולוי מגיעים אח"כ לבחי' יהודה (בן הרביעי)] הוא ע"ד
הידוע* בענין ג' הכתרים [כתר תורה כתר כהונה וכתר מלכות, שהם בג'
הקוין תורה עבודה וגמ"ח"] וכתר שם טוב שעולה על גביהן" (שהוא
למעלה מהם], שבכדי להגיע לבחי' כתר שם טוב הוא ע"י ג' הכתרים, עולה על גביהן.
ה) והנה זה שבחי' יהודה צריך להקדמת העבודה דבחי' ראובן שמעון ולוי, היינו בכדי שההודדי" דבח" יהודה תהי' בגילוי. אבל בהעלם ובפנימיות הרי הודי' זו היא בתמידות. וכמבואר בתו"א? שהיו"ד דיהודה מורה על ההוה והתמידות כמו ככה יעשה איוב כל הימים*, דהיינו שההודי" שבכאו"א מישראל היא בתמידות. דמ"ש' הפעם אודה את הו" (שלא כל העתים שוות) הוא רק בנוגע להגילוי, מצד העלם והסתר הגוף ונה"ב (ובפרט מצד העלם והסתר הגלות), אבל נפש האלקית שבכאו"א מישראל [שהיא מהותו האמיתי] היא תמיד באמנה אתו" ואודה את הו" הוא אצלו בתמידות, ואין שייך בזה שום שנוי ח"ו. והקדמת העבודה דבחי' ראובן ושמעון ולוי הוא בכדי לעורר* את ההודי' שבפנימיות הלב שתהי' בגילוי, ועד שתצא פעולתה מהכח אל הפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה.
ו) וממשיך בכתוב ידך בעורף אויבך, שע"י גילוי ההודי' דבחי' יהודה
נעשה ידך בעורף אויבך ברוחניות (כמבואר הענין בתו"א") וגם בגשמיות, דאין מקרא יוצא מידי פשוטו*. ולאחרי ידך בעורף אויבך נאמר גור ארי' יהודה גו' לא יסור שבט מיהודה גו'5, וי"ל בדא"פ שבזה מרומז
הערות
- 9. ראה שו"ע אדה"ז סס"ו ס'א-ב (בנוגע לק"ש) וסיי קד (בנוגע לתפלה). וראה לקו"ש חט"ז ע' 18 הערה 58. \
- 0. ראה בארוכה לקו"ש ח"ד ע' 1214 ואילך.
- 1. המשך תער"ב בתחלתו.
- 2. אבות פ"ד מי"ג.
- 3. בתחילת הדרוש.
- 4. איוב א, ה. וראה שעהיוה"א רפ"ד.
- 5. תניא ספב"ד.
- 6. וע"ד המבואר בתניא פמ"ב (ס, א).
- 7. מה, ג.
- 8. שבת סג, א וש"נ.
- 9. ויחי מט, ט-יו"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.