18
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי הכלליים הנ"ל - ראיית האלקות לפני הירידה למצרים, הירידה למצרים, הגלות, ואחר-כך גאולת מצרים - קיימים בעבודה הרוחנית של כל אחד בכל יום:
סדר העבודה הרוחנית בכל יום הוא: בית כנסת, מבית הכנסת לבית המדרש"?, ומבית המדרש ל,הנהג בהם מנהג דרך ארץ"*: תחילהי* עבודת התפילה, אחר-כך* לימוד התורה, ואחר"כך עיסוק בצרכי פרנסה.
על"ידי עבודת התפילה גורם היהודי לגילוי אלקות בנפשו, עד לאופן של ראיית אלקות. לאחר ההכנות שלפני התפלה וההתבוננות והעיון בפסוקי דזמרה וכו', מגיעים לקריאת שמע, ושמע ראשי תיבות של ,שאל מרום עיניכם (וראו)"'* - גילוי אלקות באופן של ראיה (בדומה לארץ ישראל - כדלעיל בסעיף ה'). לאחר מכן מגיע תפילת העמידה, כעבדא קמי' מר"%
שמות גב
(כעבד לפני אדונו) - התבטלות עצמית מוחלטת, אשר בתחילתה וכהקדמה לה אומרים: ,,אד' שפתי תפתח ופי (רק) יגיד (וימשיך) תהלתך"?*.
לאחר עבודת התפילה ,יורדים" מהדרגה של ראית אלקות והתבטלות מוחלטת, וישנן שתי ,,ירידות"%:
(א) מבית הכנסת לבית המדרש - לימוד התורה'" באמצעות הבנת והשגת האדם", בהתאם להבנתו". אך למרות שדרגת ההבנה באלקות היא ירידה ביחס לראית אלקות אשר בתפילה, בכל זאת, ניכרת בכך השפעת התפילה: גילוי האלקות בנפשו בשעת התפילה משפיע על כך שההבנה תהיה כראוי, בדומה לירידה למצרים בחיי עקב ובניו.
(ב) כאשר יהודי הולך אחר-כך לעסקיו, הוא עלול לשכוח, ח"ו, את
הערות
- 2. ברכות בסופה. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה (וש"נ).
- 3. ברכות לה, ב. וראה שו"ע אדה"ז שם.
- 4. כמרז"ל שאסור לעשות חפציו קודם שיתפלל (ברכות יד, א).
- 5. ראה לקו"ת ברכה צו, ב.
- 6. ישעי' מ, כו.
- 7. תקו"ז תמ"ט.
- 8. שבת י, א. טושו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח סו"ס צה, ועיין ברכות לג, רע"א: עומד לפני ממה"מ כו'. ולהעיר משו"ע אדה"ז סי" קד ס"ב: עומד לפני המלך - אין לזוז ממקומו [משא"כ בק"ש דשו"מ מפני הכבוד כו" ומותר לקרוץ בעיניו וכמעשה דרב (יומא יט, ב). ומ"ש בשו"ע או"ח סי' סג ס"ו (ושו"ע אדה"ז שם ס"ז): הקורא
- 8. ק"ש לא ירמוז כו' - הרי מפורש הטעם (ארעי ולא קבע - ולא ביטול), ואפילו בוה איתא שם דבפרשה שני' מותר לצורך מצוה קצת ולצורך מלאכה].
- 9. ראה ד"ה אד' שפתי תפתח תרכ"ח (נדפס בסה"מ תרכ"ז ע' תלו ואילך). ובכ"מ.
- 0. ע"ד ב' הירידות למצרים - ראה תו"א ריש פרשתנו. וראה תו"ח שם (כו, א ואילך), דירידה הא' היא לבינה (מצר מ"י, צמצום דהטג' בינה), וירידה הב' - במיצר מ"י ד(מח' ו)דיבור (מלכות).
- 1. שצ"ל בהבנה והשגה שכלו דוקא ובאופן דכל עצמותי תאמרנה (עירובין נד, רע"א. וראה תניא פל"ז (מז, א)) וכו'.
- 2. שלכן צ"ל ברכת התורה, ברכו בתורה תחילה - להזכיר ולהדגיש נותן התורה (ראה נדרים פא, א. ב"ח לטאו"ח סי' מז).
- 3. שלכן בתושבע"פ (בית המדרש) צ"ל הבנה דוקא (שו"ע אדה"ז ס"נ ס"ב (ממג"א שם). הלי ת"ת לאדה"ז ספ"ב).
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 349 לקו"ש חט"ז ע' 18
- מאמרים מלוקטים בס"ד. אור ליום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחה לקו"ש חט"ז ע' 18
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.