212

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

24 לקוטי

א. הקשיים על פירוש רש"י בתחילת הפרשה

בתחילת הפרשה מצטט רש"י את המילים ,,ויגש אליו. דבר באזני אדוני", ומפרש: ,,יכנסו דברי באזניך".

מה הקושי במילים ,דבר באזני אדוני", שאותו מתרץ רש"י באמצעות הפירוש ,,יכנסו דברי באזניך"?

יש המסביריםי, = שהמשמעות הפשוטה של ,באזני אדוני" היא - ,שביקש לדבר באזניו ממש", כלומר באזניו של יוסף בלבד, כך שאף אחד אחר מלבדו לא ישמע את דבריו; אבל כאן אי אפשר לפרש כך, כי אין זאת דרך כבוד לשוחח באזני משנה למלך. לכן מסביר רש"י, שכאן המשמעות היא = ,יכנסו דברי באזניך".

אך אין מובןי: ביטוי זה נמצא בתורה מספר פעמים לפי כן - ,וישכם אבימלך... וידבר... באזניהם", ,ויען עפרון... באזני בני חת"?, ,וידבר אל עפרון באזני עם הארץ" - וגם שם אי אפשר להסביר שהכוונה היא לדיבור על"ידי לחישה באזניהם.

(בודאי לא דיבר אבימלך אל עבדיו באופן של ,פיו באזניהם"?; גם דיבורו של עפרון לא נאמר בלחישה באזני בני חת, אלא להיפך: דיבורו היה אל אברהם, אך גם בני חת שמעוהו. וכך - דיבורו של אברהם לעפרון באזני עם הארץ) ,באזני"... היא ,יכנסו דברי באזניך", ומדוע הוא צריך להסביר זאת בפסוקנו?

וכן אין מובן: מדוע מצטט רש"י גם את המילים ,ויגש אליו"? ,יכנסו דברי באזניך" מסביר רק את המילים ,דבר באזני אדוני".

אין לומר, שרש"י רוצה לציין בכך רק את התחלת הפרשה, כי כאמור מספר פעמיםי, אם זו היתה מטרתו היה עליו להתחיל כל פרשה במילותיה הראשונות, אבל רש"י אינו עושה כן', אלא כאשר הוא מפרש מילים אלו.

הערות

  1. 1. רא"ם. גו"א. ועוד.
  2. 2. לשון הרא"ם. וכן פירשו כמה מפרשים (חזקוני, כלי יקר, אוה"ח ועוד).
  3. 3. כמו שהקשה במשכיל לדוד. 4 וירא כ, ח. 6 חיי שרה כג, י, 6) שם, יג. ועד"ז שם, טז.
  4. 7. לשון המשכיל לדוד.
  5. 8. ראה לקו"ש חי"ב ע' 78 הערה 2. שיחת ש"פ תזו"מ תשמ"ב.
  6. 9. פ' לך ועוד. - ואין לומר שכוונתו שם לציין שם הסדרה, כי לא נזכר בפרש"י עה"ת שמות הסדרות, ואפלו לא - שצ"ל שמות לסדרות*. והמ"מ שבפרש"י עה"ת - מלבד אחדים - הם הוספות המעתיקים, ובכת"י אינם. כמפורסם.
  7. 7. *) ואין זו סתירה להא ששמות כמה סדרות נמצאו בפרש"י עה"ת (פרשתנו מז, ב. יתרר יט יא. תרומה כה, ז. ועוד) - כי פשוט שבלימוד תשב"כ היו שמות (או סימן אחר) לציין החלק שלומדים, וכנראה במוחש [וכשסיימו התורה לג' שנים (וחצי)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.