185

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לטעמים שונים למחצית השקל: ,לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל .. לפי שעברו על עשרת הדברות .. עשרה גרה (ולאחר מכן נאמר) .. לפי שמכרו בכורה של רחל .. פודה את בנו בכורו .. לפי שמכרו בכורה של רחל .. יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו טבעה (מחצית השקל)".

ולכאורה, אין מובן: כיצד מתאים לכאן, לסוגיא של מחצית השקל, הענין של ,לפי שמכרו בכורה של רחל... פודה את בנו בכורו"''? ויותר מכך: הירושלמי מקדים ענין זה, של פדיון בכור, לפני הענין של ,כל אחד ואחד נותן שקלו טבעה" (מחצית השקלי!

יש אפוא לומר, שאין אלה שני ענינים שונים, אלא הם באים זה בהמשכו של זה, עד אשר כדי להבין כיצד מהווה מכירת יוסף טעם למחצית השקל, יש לדעת לפני כן, שמכירת יוסף היא טעם לפדיון הבן''.

וישב שיחות 205

ג. שאלות נוספות בענין זה

כן יש להבין:

א) מובן, שמחצית השקל מהווה תשלומין לחטא חמור, של מכירת יוסף, כי מודגש בתורה שמחצית השקל היא ,בופר נפשו". אך פדיון בכור הוא, לכאורה, להיפך - ענין של טוב וקדושה: ,קדש לי כל בכור" - את הבכור פודים, משום שיש בו קדושה -

כיצד ייתכן, אפוא, שמכירת ,בכורה של רחל" תגרום לענין הכרוך עם ,קדש לי כל בכור"*1?

ב) לגבי הטעם של מחצית השקל - ,שנפל לכל אחד ואחד מהם טבעה" (מחצית השקל) - שואלים המפרשים: לכאורה השתתפו במכירת יוסף רק תשעה מאחיו - ,בנימין לא היה עמהן"', וגם ראובן לא היה בעת המכירה, כמסופר בתורה?' - ואם כך,

הערות

  1. 1. ובפרט שבתנחומא תשא (י) לא הובא הענין דפדיון בכור. ולהעיר שבתנחומא באבער שם () - וכן ביל"ש שם (מתנחומא) - הובא רק הענין דפדיון בכור, ולא דמחצית השקל דבי' עסקינן!
  2. 2. שמזה מובן שדוחק לתרץ (כמ"ש ביפה מראה לירושלמי שם. הכותב ועץ יוסף לע"י שם) שמובא דרש זה רק אגב גררא, כי א"כ הו"ל להקדים הענין דמחצית השקל ואח"כ להביא (דרך אגב) הענין דפדיון בכור.
  3. 3. ע"פ המבואר בפנים יש לבאר טעם סמיכות מס' שקלים למס' פסחים, ובסדר זה דוקא* - כי
  4. 4. *) משא"כ לפי טעם הרמב"ם (בהקדמתו לפיה"מ) והתויו"ט (ריש מס' שקלים) - ראה הדרן (הא') על מס' פסחים שנדפס בהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים (קה"ת).
  5. 5. מס' פסחים (יציאת מצרים) הו"ע פדיון בכור (בני בכורי ישראל), וסיום וחותם המס' הוא בענין דפדיון הבן**; ושני הענינים - פדיון הבן ומחצית השקל - סיבתם אחת: מכירת יוסף. וסדרן: מקודם פסחים - פדיון בכור, ואח"כ שקלים - מחצית השקל (כסדר הטעמים שבירושלמי), כבפנים.
  6. 4. בא יג, ב.
  7. 5. כי אף שלפועל ניצולו באופן ניסי ולכן קנויים לה' - מ"מ, מכיון שזה גופא שהוצרכו להנס הוא מפני ענין בלתי רצוי (מכירת יוסף), אינו מובן למה תגרום הצלה זו לעילוי גדול יותר מאילו לא נמכר יוסף.
  8. 6. ל' קרבן העדה לירושלמי שם.
  9. 7. פרשתנו לז, כט ובפרש"י.
  10. 10. **) ראה גם הדרן הב' שנדפס בהגש"פ הנ"ל ס"ז (לקו"ש חי"א ע' 48).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.