164
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
142 לקוטי
ולכן סובר הרמב"ם שהעצה במצב זה היא ,ירחיב לו את הדרך כדרך שהרחיב יעקב לעשו שנאמר עד אשר אבוא אל אדוני שעירה" - הרחבת הדרך, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה - לא לומר את המקום שאליו הולכים כבר עכשיו, אלא להשיב שיש לו דרך .רחבה", שהוא הולך לאטו בדרך עד אשר יגיע למחוז חפצו. ובאמירה זו נפטרים מן הסכנה,
כדלעיל. וזה בדומה למצב ששרר אצל יעקב ועשו, שבשעת מעשה לא היתה
מצד עשו התנהגות של .ברי היזקא", אלא, להיפך, דברי חיבה, כדלעיל באריכות"*.
ושני הסיפורים שמובאים לאחר מכן בגמרא מלמדים, לדעת הרמב"ם, דין נוסף?: לגבי ,ברי היזקא" כלסטים או ,גנבי", הדין איננו ,ירחיב לו הדרך" כסתם נכרי אשר ,שאלו להיכן הולך", אלא היהודי צריך לומר לו שהוא הולך למקום רחוק מיעדו האמיתי*, ועל ידי כך ,אולי ימתין" ברצונו להזיק,
וישלח ב
למקום מרוחק יותר, ובנתיים יפרוש ממנןל.
יד. הגלות - הכנה לגאולה ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:
ידועף, שכאשר לומדים בתורה ענין אחד מתוך ענין אחר, הכוונה היא, שהענין המלמד הוא הגורם שממנו נובעת התוצאה המתווספת לדבר הנלמד.
וכך בעניננו: הינצלותם של היהודים במשך כל התקופות ובכל הדורות מידי הנכרים ש,שאלו להיכן אתה הולך" נובעת מכך שקיימת, בפנימיות, הדרך שהרחיב יעקב9 - ,עד אשר אבוא אל אדוני שעירה"".
ההסבר לכך הוא:
לגוי ולעכו"מיות תתיכן ח"ו שליטה על יהודי רק כאשר היהודי מתנהג באופן ש,מקומו" הוא בגלות אצל הגוי.
הערות
- 56. והיינו שמיעקב למדין: א) שזה נכנס בדין הכללי דחשודין על שפיכת דמים. ב) אשר הדרך להזהר מזה הוא ע"י אמירה ,עד אשר אבוא", הרחבת הדרך.
- 7. להעיר מב' הגירסאות: בגמ' (ועד"ז ברי"ף ועוד) ,מעשה" (בלא וא"ו), ובע"י (ועד"ז בילקוט ורא"ש שם) ,ומעשה" (בוא"ו).
- 8. ומה שלא הביאו הרמב"ם בפירוש להלכה = אולי י"ל כיון שלא נאמר בגמ' בפירוש, בסגנון של דין והלכה כ"א סיפור מעשה. וראה יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ב ואות ה. שד"ח כללי הפוסקים שבהערה 31. וראה בהערה הבאה. ועצ"ע.
- 4. שיחות
- 9. ואולי י"ל דעד"ז הוא לדעת הרי"ף והרא"ש ע'ז שם, שהעתיקו מעשה בתלמידי רע"ק שבגמרא* אף שהם ספרי פסקי הלכות. כי באו להשמיענו עוד דין כאשר ברי היזקא.
- 0. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 241. [המתורגם] ח"ו ע' 27. לקו"ש חכ"א ע' 74.
- 1. להעיר ממחז"ל מעשה אבות סימן לבנים (ראה תנחומא לך ט. ב"ר פ"מ, ו. רמב"ן לך יב, ו- תו"ח לך פג, סע"ג ואילך. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 82).
- 2. להעיר מפענח רזא כאן: ואני אתנהלה לאטי לסבול צרת הגלויות כו'.
- 9. *) כי דוחק לומר שהוא בשביל לידע הפירוש בירחיב לו הדרך שיאמר להם דרך רחוקה יותר מאשר בדעתו לילך כהמעשה דתלמידי רע"ק.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.