92
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
102 לקוטי נעלית יותר בתשובהי' - ,,כמה מעולה מעלת התשובה"' - שלא זו בלבד שהאדם נעשה ,אהוב ונחמד קרוב וידיד", קרוב לשכינה, אלא הוא נעשה ,מודבק בשכינה" - דבקות והתאחדות עם השכינה.
ולכן משבץ הרמב"ם את הענין של ,צועק ונענה מיד" בהלכה זו, בהמשך ל,והיום הוא מודבק בשכינה", ולא בהלכה הקודמת העוסקת ב,מקורב לשכינה", כי היותו ,,צועק ונענה מיד" היא תוצאה של היותו ,מודבק בשכינה"?'.
ג. = ,נענה מיד" - דבקות ההסבר לכך הוא:
משך הזמן החולף עד שדבר מגיע מן הנותן אל המקבל, מוכיח, שהמקבל אינו דבוק ומאוחד עם הנותן. ומובן, שהם שתי מציאויות שונות. לעומת
חיי שרחג
זאת, כאשר שניהם דבוקים ומאוחדים - אין שום פסק זמן (וכן - מקום) בין הנתינה לקבלה, כי הם כאחד, ללא מחיצה ביניהם.
ולכן: כאשר אדם רק ,קרוב" לה', ,אהוב ונחמד קרוב וידיד", אך אינו דבוק בשכינה, הרי בהיותו ,,חביב..." ייענה הקדוש-ברוך-הוא לבקשתו, אך אין זה הכרחי שהוא ,נענה מיד".
רק כאשר הוא ,מודבק בשכינה"?, כאשר המתפלל דבוק ומאוחד עם העונה לו, הרי הוא ,,נענה" באופן של ,דבקות" גם בזמן - תיכף ומיד'.
הערות
- 7. וראה לקמן הערה 20. אוה"ת שבסוף הערה 1.
- 8. כפשטות הלשון ד,,מעולה מעלת התשובה", שמורה על מעלה עליונה יותר מהלשון בתחלת הלכה ו' ,,גדולה תשובה".
- 9. וי"ל דגם ענין הג' שברמב"ם שם ,ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה .. ולא עוד אלא שמתאוים להם כו'" (בהיפך מזה ש,עושה מצות וטורפין אותן בפניו") שייך להענין ד,,מודבק בשכינה". ואכ"מ.
- 4. ולהעיר שברמב"ם שם מביא ע"ז ש,ולא עוד אלא שמתאוים להם" - שנאמר (מלאכי ג, ד) וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות", אשר ע"ז דרשו רז"ל (ויק"ר פ"ז, ד. איכ"ר בסופו. הובא במצו"ד מלאכי שם) כימי עולם כימי משה, וכשנים קדמוניות כשני שלמה (ראה במצו"ד שם).
- 0. עפמ"ש הרמב"ם שם ה"ד, לכאורה י"ל ד,,גדולה תשובה" שבה"ו היינו ש,,אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם" (רמב"ם שם ה"ד) - ה"ז כצדיק, ומעלת התשובה שבה"ז ש,מודבק בשכינה" היינו מדרי' דבקות כזו שישנה רק בבע"ת ו,אין צ"ג יכולים לעמוד בה כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם" (לשונו שם ה"ד).
- 6. ולפי"ז י"ל דתלוי בב' הבחי' בתשובה מאהבה: אם רק ,נעקר עונו מתחלתו" (פרש"י יומא פו, סע"א) שאז הוא במעלת צדיק, או דרגא נעלית בתשובה שפועל גם שודונות נעשין לו כזכיות (שם פו, ב), למע' מצ"ג - ראה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 197 ואילך.
- 7. ובכל אופן - כו"כ דרגות בדביקות, שהרי כאו"א נצטוה: ולדבקה בו (עקב יא, כב) ובו תדבקון (ראה יג, ה). ועוד. ומפורש מעשה רב: ואתם (כל שנכנסו לארץ) הדבקים גו' (ואתחנן ד, ד).
- 8. ועפ"ז גם מובן בפשטות זה שמצינו דצועק ונענה מיד גם בצדיקים כנ"ל במדרש (וראה לעיל הערה 10 ממדרש הגדול. וראה עמה"מ שער קרית ארבע ס"פ קכו (הובא באוה"ת נ"ך ח"ב ע' תתעד): ועל אותם הצדיקים שהם תמיד דבוקים רוחא ברוחא נאמר עליהם והי" טרם יקראו ואני אענה כו' ונאמר וערבה לה' כו' וכשנים קדמוניות).
- 1. וי"ל שזה שהביא הרמב"ם , שנאמר והי' טרם
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"כ ע' 92
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב לקו"ש ח"כ ע' 92
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.