86

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

איננה למנות את שלושת יחידות הזמן בפשטות, אלא הכוונה היא בעיקר לשלוש הדרגות בתשובה הרומזות ב,שעתא" (מלכות) ,יומא" (זעיר אנפין) ,רגע" (בינה), ולכן נכון לכתוב אותם בסדר זה, התואם את סדר הדרגות מלמטה למעלה.

אך הסבר זה אינו חלק כל כך, שהרי אין ענין יוצא מדי פשוטו. ולכן יש לומר ששלוש הדרגות הללו בתשובה, אשר ,מגיעים במלכות, בזעיר אנפין, בבינה", קשורות כל אחת ליחידת זמן מסויימת כפשוטה: התשובה של ,סור מרע" המגיעה לדרגת המלכות נעשית ,בשעתא חדא". סוג התשובה הנעלה יותר, ,,ועשה טוב", המגיע לדרגת זעיר אנפין נעשה בזמן של ,יומא חדא", והדרגה הנעלית ביותר - ,,בקש שלום" - תורה, המגיעה לבינה, נעשית ב,רגע חדא".

ויש להבין:

בעל תשובה ,מיד עאל ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא"". (= מיד נכנס ומתדבק בקדוש-ברוך-הוא), = משום שהתשובה בעצם מהותה היא מעל לסדר והדרגה. אדם שהיה לפני כן במצב לא טוב, עובר עלדידי התשובה בדרך של קפיצה ודילוג מן הקצה אל הקצה, ממצב הפכי אל קיום התורה והמצוות ודביקות בקדוש-ברוך-הוא. וכיוון שהדבר קשור לתנועה נפשית שאינה מוגבלת בסדר ובהדרגה, לפיכך

חיי שרח ג שיחות -

אין התשובה מתמשכת וקשורה לזמן, אלא ,,מיד אעל ואיתדבק...".

אך לפי זה אין מובן: כיצד ייתכן שהדרגה הנעלית של תשובה, ,ועשה טוב", הנובעת מהתעוררות תשובה עמוקה יותר, תהיה תלויה בתקופת זמן ממושכת?

ובדומה לכך מתעוררת השאלה לגבי

הספירות למעלה: ידוע?", שכל הענינים שבעולם הזה ,נמשכים" ומשתלשלים ודומים לעולמות

שלמעלה. ויותר מכך: התכלית של ה,,עולמות העליונים" היא ,עולם הזה התחתון":' - וכיצד ייתכן שהדרגה הנעלית יותר - זעיר אנפין - נקראת ,יומא", והנמוכה יותר - מלכות - נקראת ,שעתא", כאשר ,יומא" היא יחידת זמן ממושכת יותר, קשורה יותר

הערות

  1. 1. לשון הזהר שם (ע"ב) בסיום הענין. וראה קדושין (מט, ב): שמא הרהר תשובה.
  2. 2. ראה תניא רפ"ג: שנשתלשלו מהן.
  3. 3. תניא פל"ו. וראה הקדמת הת"ז (יז, א): אנת הוא דאפיקת כו' לאנהגא בהון עלמין. וראה גם פרדס שער טעם האצילות פ"ו. שער מהות והנהגה פ"כ. ד"ה ת"ר נ"ח תרמ"ג. מצותה משתשקע תרע"ח ובכ"מ*.
  4. 4. *) לכאו' הי" אפ"ל דע"פ המבואר במקומות הנ"ל (בחסידות) מתורץ מה שהקשה בפרדס (שער טעם האצילות פ"א) על האומרים שטעם מספר עשר ספירות למעלה הוא משום שלמטה כל נקודה היא בעלת שלש קוטרים וכ"א כלול מג' ועם המקום הסובלם הוא עשר - ,,והיאך יהי" המסובב הכרח אל צורת מציאות סיבתו" - והתירוץ ע"פ הנ"ל, כי תכלית האצילות היא בשביל עוה"ז (וראה גם ד"ה באתי לגני תשי"ד ס"ה - לענין מספר תרי"ג) -
  5. 5. אבל אינו כי אין גדר תחתון וגשם מכריח שיה" עשר ולא פחות או יותר.
  6. 6. וראה בארוכה לקו"ש חלק ל בראשית (תשמ"ז).

מצוטט ב־6 עמודים

  1. לקוטי שיחות 326 לקו"ש ח"כ ע' 86
  2. לקוטי שיחות 322 לקו"ש ח"כ ע' 86
  3. תורת מנחם בס"ד*. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"כ ע' 86
  4. תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל לקו"ש ח"כ ע' 86
  5. מאמרים מלוקטים בס"ד. יום שמחת תורה ה'תש"מ לקו"ש ח"כ ע' 86
  6. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז לקו"ש ח"כ ע' 86

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.