54
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שבישראל בחוץ לארץ, מגיע לנהר פרת.
ב. ,לך לך" - עליה אל אוץ ישראל
לפי זה צריך להבין את הקשר לפרשת לך לך, שבה מודגש ענין הפוך - ,לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" - הליכתו ועלייתו של אברהם ממקומו ומארצו בצאתו מחוץ לארץ - חרן, ובלכתו אל ארץ ישראל.
אמנם, מיד בתחילת הפרשה מסופר גם ,וירד אברהם מצרימה"'!, אך בכל זאת ידוע שתוכנה העיקרי של כל פרשה מתבטא בשמה, ובפרשתנו - בשם ,לך לך", המצביע על הליכה מחוץ לארץ ועליה אל ארץ ישראל.
שלא היו עוברים הנהר הגדול נהר פרת", היינו שהי' עולין לרגל מחו"ל. ונמצא שגם בשבילם איחרו השאלה. וכ"מ לכאורה מלשון המאירי הנ"ל ,עד שלא יוכלו לעבור"*, וכן מפורש בפרש"י לרי"ף תענית שם ,כשחוזרין לבבל מן ארץ ישראל לאחר הרגל"**. אבל בשו"ע אדה"ז מפורש ,כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל לביתו לנהר פרת שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים" (וראה ב"מ שם. תוי"ט למשנה תענית שם). ובפסקי התוס' תענית ס"ט ,הרחוקים מנהר פרת כגון בני בבל לא היו עולין לרגל" (וראה תוד"ה מאלי' פסחים ג, ב. משנה למלך הל' קרבן פסח בתחלתן). ואכ"מ. 1 יב, יו"ד.
לך לך; שיחות 3
וכיון שכל ענין בתורה מהוה הוראה, יש ללמוד הוראה הן מפרשת השבוע (כפי שידועה?' אמרתו של אדמו"ר הזקן ש,צריך להיות עם הזמן" - ,עם פרשת השבוע") והן בענין של ז' מרחשון - ויש להסביר, כיצד מתחברים שני ענינים אלו, הנוגדים זה לזה.
ובמיוחד כאשר הענין האמור לעיל של ז' מרחשון אינו קשור רק לתקופה שבה היה בית המקדש קיים, כאשר עלו לרגל, אלא הוא קשור לישראל בכל הזמנים. ולכן .,שואלין את הגשמים" בז' במרחשון בארץ ישראל גם כיום, כפי שמציין אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ,אף לאחר החורבן" היו מתאספים גם כן מכל הסביבות5 בירושלים*' לרגל כמו שעושים גם היום. לפיכך?' לא בטלו תקנת חכמים
הערות
- 1. *) ולכאורה כ"ה לפרש"י במשנה הנ"ל (כנ"ל הערה 66).
- 2. **) ולהעיר משו"ת תשב"ץ ח"ג סי" רא ,,שעדיין הם עולין לרגל ממצרים ושאר ארצות".
- 2. ספר השיחות תש"ב ע' 29 ואילך. ולהעיר שתורה זו שמע כ"ק מו"ח אדמו"ר מאביו מוצש"ק פ' לך לך.
- 3. שם. והוא מר"ן תענית שם. הובא בב"י לטור שם. לבוש שם. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש תענית שם ס"ד אות ת. הגהות יעבץ לב"מ שם.
- 4. ראה גם שהש"ר פ"א, טו (ב). פ"ח, ט (ג). מהר"ץ חיות נדרים כג, א.
- 5. ראה לעיל הערה 10 ובשוה"ג הב' שם מתשב"ץ, ובמקומות שבהערה שלפנ"ז.
- 6. בלבוש שם ,מתאספים יחד בירושלים כל הדרים סביבותי'".
- 7. בר"ן שם: ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה*. ומלשונו
- 9. *) ועד"ז הוא בלבוש שם: ולכך לא היו מתחילין גם אחר החורבן עד ז' מרחשון כדי שיגיעו לבתיהם. אלא שכתב לפנ"ז ,,אע"פ שלא היו עולין לרגל מ"מ היו מתאספין כר".
מצוטט ב־2 עמודים
- שולחן ערוך א לקו"ש ח"כ ע' 54
- לקוטי שיחות 297 לקו"ש ח"כ ע' 54
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.