45

מתכוון רק להדגיש שגם ,עובד מאהבה" מקבל שכר, למרות שאין הוא עובד למען השכר - כי מהו החידוש בכך? ועוד = מהי משמעות ההוספה וההדגשה ,בגללה"? אלא זהו סימן ל,עובד מאהבה" באמת, שכאשר הוא עובד ,מפני שהוא אמת" אז ,סוף הטובה לבוא בגללה".

ולפיכך, בראות אברהם שהקדושברוך-הוא משלם לו שכר בעולם הזה, הוא חשש, שיחסר לו ,סוף הטובה לבוא בגללה", וזוהי הוכחה לפגם בעבודתו.

ברם, דחוק ביותר להסביר כך. כי אילו חששו של אברהם לא נבע מהעדר השכר עצמו, אלא משום שזהו סימן לחוסר שלמות בעבודת ה', צריך היה הקב"ה באמרו ,אל תירא אברם" להדגיש את העיקר: שאברהם לא צריך לחשוש, כי עבודתו מושלמת וכדומה.

אך מן הנאמר בפסוק ,אל תירא... שכרך הרבה מאד", ואילו ענין העבודה אינו מוזכר כלל, מוכח, שהשכר אינו מופיע כאן רק כסימן לדבר אחר, אלא שזהו ענין בפני עצמו.

ואם כן, שבה הקושיה למקומה.

ג. רבי *וסי - בעל העושר והכבוד כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר סיפור המופיע בזוהר בפרשתנו?, בקשר לפסוק ,שכרך הרבה מאד", אשר לכאורה הוא תמוה ביותר.

בזוהר שם מוסבר, שהעוסק בתורה ,יהבי ליה (=נותנים לו) אורך ימים בעלמא דאתי (=בעולם הבא) ויהבי ליה עושר וכבוד בעלמא דין (=בעולם הזה), ולאחר מכן מסופר הסיפור הבא:

פעם אחת הכריז רבי אבא, שהחפץ בעושר, והחפץ ב,אורכא דחיי בעלמא דאתי'" יבוא וילמד תורה. הגיע אליו ,רווק חד" ואמר: ,בעינא למילעי באורייתא (=ברצוני לעסוק בתורה) כדי שיהיה לי עותרא (=עושר)", ורבי אבא הסכים לכך. שאלו רבי אבא לשמו, והוא ענה: יוסי. אמר רבי אבא לתלמידיו ,דיקרון ליה רבי יוסי מארי דעותרא ויקרא" (=שהם יכנוהו ,רבי יוסי בעל העושר והכבוד").

כעבור תקופה מסויימת בא רבי יוסי לרבי אבא ושאלו: ,אן הוא עותרא" (=היכן העושר)? ,אמר (רבי אבא) שמע מינה (=מכך מובן) דלאו לשם שמים קא עביד" (=שלא עשה זאת לשם שמים), והוא רצה להתפלל ,שימות אותו תלמיד כיון שהיה עוסק שלא לשמה'*. ,שמע חד קלא (=קול אחד) דהוה אמר (=שהיה אומר) לא תענשיה דגברא רבא ליהוי" (=אל תענישהו, כי הוא יהיה איש חשוב). אמר רבי אבא לרבי יוסי שימשיך ללמוד ,ואנא יהיבנא (=ואני אתן) לך עותרא".

ובהמשך מסופר בזהר, שהגיע אל רבי אבא אדם עשיר, שלא זכה ללמוד תורה, ובקשו שמישהו ילמד תורה לזכותו ,ואנא יהיבנא עותרא". אמר