93
דוד71 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'" (כמ"ש הרמב"ם בהל' תשובה72)
— כי ע"י הכניסה לא"י וקיום המצוות שם — היינו אופן העבודה ד"חפץ בנו ה'" — "עושה האמת מפני שהוא אמת" — זוכים לטובה גדולה עוד יותר, לא רק "מאד" פ"א (שמורה על טובה גדולה שלמעלה מיכולת האדם לקבל בעוה"ז והיא טובת עוה"ב) הבאה ע"י עבודת ה' בבחי' "מאד", "אהבה גדולה יתירה עזה מאד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד", אלא "מאד מאד" ב"פ, וכמ"ש הרמב"ם73 ש"עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה", שישנה טובה הבאה דוקא ע"י עבודה נעלית זו, שגם לגבי אהבה גדולה יתירה עזה מאד היא בבחי' מאד, כי זה מורה על ביטול האדם לגמרי לגבי הקב"ה.
י. והנה מזה שבתורה, שהיא (הוראה) נצחיית — מסופר ע"ד המרגלים ודור המדבר ומענה יהושע וכלב על טענתם, מובן, שיש בכח כאו"א מישראל להתנהג כפי דרישת יהושע וכלב, שלמעלה ממדריגה של "במדריגה גבוה מאד" של עבודת המרגלים (ודור המדבר).
כלומר: מעלה זו דקיום מצות מעשיות בארץ שבאים ל"טובה הארץ מאד מאד" (ב"פ), אינה רק עבור אלו שכניסתם לארץ באה לאחרי היותם במדבר (וארבעים שנה), אלא ישנה בכאו"א מישראל, דכאשר מקיים מצות בקב"ע מפני שכן צווה ה', יש בקב"ע זו מעלה יתירה על הדביקות שמצד האהבה.
ויש לומר, שגם זה מרומז בלשון הרמב"ם:
בהמשך לדבריו ע"ד "מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו כו'" כותב הרמב"ם "והיא המעלה שצונו בה הקב"ה ע"י משה שנא'74 ואהבת את ה"א ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראוי' מיד יעשה כל המצות מאהבה" (ובהלכה שלאח"ז ממשיך לבאר "כיצד היא האהבה הראוי'") — ולכאורה אינו מובן: לאחרי כתבו ש"מעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה", איך מתאים לומר "והיא המעלה שצונו בה. . ע"י משה", היינו שנצטוו בה כל ישראל?
אלא שהרמב"ם בא להשמיענו, דמ"ש "ואין כל חכם זוכה לה" היינו מכח עצמו ועבודתו, אבל (ע"י ו)בכח ציווי השם (ע"י משה) יכול כאו"א להגיע לזה.
יא. אמנם לכאורה יש לעיין עוד, דהרי אהבה היא מדה שבלב, שמגיעים אלי' ע"י התבוננות בגדלות ה', כפי שהאריך הרמב"ם בסוף הפרק (וכן בהל' יסוה"ת75), ומהו הפירוש שכאו"א מישראל יכול להגיע ל"אהבה הראוי'" ע"ד מעלת אהבת אברהם אבינו?
ויובן זה בהקדם מ"ש הרמב"ם בהלכה ד "אמרו חכמים הראשונים שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאהי' עשיר בשביל שאקרא רבי בשביל שאקבל שכר בעולם הבא ת"ל76 לאהבה את ה' כל מה שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה ועוד אמרו חכמים כו', וכן היו גדולי החכמים מצווים לנבוני תלמידיהם כו' אל תהיו כעבדים כו'".
הערות
- 71. תהלים לא, כ.
- 72. פ"ח ה"ו.
- 73. הטעם שהרמב"ם הביאו כאן בכלל — ראה לקו"ש ח"כ ע' 45 ואילך.
- 74. ואתחנן ו, ה.
- 75. רפ"ב.
- 76. עקב יא, יג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.