522

ומסוגלים ימים אלו להוספה בכל האמור, וכפסק רז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה, ובשנה זו הרי נתוספו שלשים יום בקיום זה, ופשוט שהכונה היא להמשיך

השמחה על כל השנה כולה. (ממכתב י"א אד"ר, ה'יתשי"ז)

סו"ס נתקבל מכתבו מבשר טוב מהברית מילה של בנם שי'. ולפלא שעכב ב"

בידיעה זו.

הפ"נ המוסגר במכתבו אקרא על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ולפלא עליו, כי הרי כ"פ כתבתי לו מההכרח הכי גדול להיות בשמחה, ובכל מכתב ומכתב המתקבל ממנו הנה תחלתו וסופו הוא בנוסח הישן. והנקודה היא אשר -- הכל שלא כדבעי, בריאות שלו ושל זוגתו ובניהם, פרנסה עצבות כו', ולמרות כ"ז שרואה במוחש ניסים גלוים. (וכנראה שאינו רוצה לזכור מה שאמרו הרופאים מראש, ואיך שנתקיים ענין ההריון והלידה כו' בהיפך גמור מדבריהם). והנה בכך הורגלנו שבזמן הגלות -- העלם והסתר חשך כפול ומכופל, אבל הרי גם לחשך זה צ"ל גבול. ובהנוגע אליו הנה כל מה שמראים לו לטוב, הרי כנראה לא נגע ולא פגע. ואף שלכאורה ה"ז עובדה שלו. אבל מצער לראות ווי א איד פייניגט זיך

מענינים שאין להם יסוד, ומקלקל עי"יז בריאות שלו. ובודאי הרי אי אפשר שלא'

ישפיע על בריאות ב"ב שיחיו, כיוז שכמו שכותב בכל מכתביו הוא בצער ודאגה גדולה, ומה שמבקש שיברכוהו כו' וכו', הרי אי אפשר לשלול מאיש היהודי הבחירה חפשית (כיון שמקורה היא בזה שנפש האלקי היא חלק אלקה ממעל ממש,.שרק שם ישנה בחירה חפשית בלי כל הכרח. ובמילא כן הוא גם באיש הישראלי). ואם הוא רוצה להתעקש היפך השכל, לראות בכל מצב ומצב דוקא ענינים שלא כדבעי, ולהסיח דעתו מכל מה שמראים לו ממעל בטוב הנראה והנגלה, הרי מי יאמר לו מה תעשה. ותקותי שלמרות כל זה, הנה כיון שפסקו רז"ל (ב"ב יב, ב) דכל שמטיבין לו - ה"ז לאורך ימים, גם עמו תהי' הנהגה כזו. ובכ"ז יעיין עוה"פ אליבא דנפשיי בזוהר הק' חלק ב' דף קפ"ד ע"ב ד"ה תא חזי.

וכבר ידוע הדיוק אשר בנגלה דתורה מורגל הלשון תא שמע רק שמיעה בלבד, אבל לאיוך גיסא הבנה, ובנסתר דתורה מורגל הלשון תא חזי, ראי' שאין שמיעה דומה לה, אע"פ שלא תמיד מבינים ומשיגים.

בברכה אשר סו"ס יתמסר להוראת הבעש"ט והנשיאים שלאחריו -- לעבודת ה' דוקא מתוך שמחה ובריאות הנכונה לו ולכל ב"ב שיחיו

(ממכתב כ"ג מ"ח, ה'תעשט"ו)