387
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(בדומה ל,ברכה", שלמרות שהעיקר בה הוא תועלת המתברך, בכל זאת היא באה מן המברך), הרי אין הם, למרות הכל, בבחינת ,סוף מעשה", ולכן
מתגשמת על ידם רק הכוונה שב,תחילת מחשבה", אך עלדידי שישראל נוהגים
,למעבד... עמה חדוה" - לשמוח עם התורה, לאחר נתינתה מלמעלה - הרי זה כענין ההצלחה*, שהיא דוקא ב,,סוף מעשה" (לאחר העשיה), ולפיכך הוא משיג את הכוונה של ,תחילה", שמעל לתחלת המחשבה.
חיזוק הקושי, והשאלה על הפיכת מנהג לחלק
מן התורה אך לפי האמור לעיל מתחזק הקושי דלעיל (סעיף א): אם המיוחד
שבשמחת תורה היא ה,הצלחה", ואילו ,אורה" ו,ברכה" קיימים אף ב,לוחות הראשונות" (בשבועות) וב,לוחות השניות" (יום"הכיפורים), מדוע נאמר בשיחה הנ"ל שגם ,שערי אורה" ו,שערי ברכה" קשורים דוקא לשמחתתורה?
כדי להבין דבר זה, יש להקדים ולומר, שרואים, שבאמצעות עבודה ולימוד כדבעי (יגעת) של ישראל נוסף משהו לתורה, עד כדי כך שצריך
לחדש בתורה, לאפשה לה%5 (= להגדיל אותה). וכך גם לגבי מנהגי ישראל, שמנהג ישראל תורה הוא*', ויוצא אפוא, שעלזידי שישראל מקיימים מנהג. מסויים, נוסף משהו לתורה.
וקשה על כך, לכאורה: אמנם, ניתן להבין כיצד יכולים ישראל לחדש בתורה", בהתחשב בכך ששורש נשמתם נעלה מן התורה, אך עדיין אין מובן: כיצד הופך חידוש זה (ובפרט החידוש של מנהג) לחלק מן התורה?
[כלומר, לא רק שחייבים לבצע את ה,גזירות = והתקנות והמנהגות"% שחידשו חכמים, אלא שהם נעשים חלק מן התורה*, כפי שמצוי הביטוי, כנ"ל, על מנהגי ישראל, (ואפילו מנהגים שאינם קשורים ל,בית דין* הגדול"*) ש,מנהג ישראל תורה הוא"].
ההסבר לכך הוא:
הערות
- 4. ועפ"ז י"ל: שערי אורה - אור, ברכה - כלים, הצלחה* - כתר שלמעלה משניהם.
- 2. *) ראה אוה"ת בראשית רעח, אדב.
- 3. שמח"ת שיחות 47
- 5. זח"א יב, ב. וראה אגה"ק סכ"ו (קמה, א). הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"ב. תו"א מקץ לח, ג. - אע"פ ש,אפשא לה" כולל ג"כ חידושים הנלמדים ע"י מדות שהתורה נדרשת בהן (שניתנו למשה מסיני) מתורה שבכתב או שישנם בהעלם, בבחי' כלל ולמדם מן הכלל וכיו"ב. וראה שער מאמרי רז"ל (למד"ר פ' חוקת). שער רוה"ק (בהוצאת ת"א תשכ"ג - קח, ב). שער הגלגולים הקדמה יז. ובארוכה לעיל ע' 272 ואילך. וראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 507 ואילך.
- 6. נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 60. ועוד.
- 7. ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'תח.
- 8. ראה רמב"ם הל' ממרים פ"א ה"ב.
- 9. ראה מגילה יט, ב: שהראהו הקב"ה למשה .. מה שהסופרים עתידין לחדש מאי ניהו מקרא מגילה.
- 0. ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 209 לקו"ש חי"ט ע' 387
- מאמרים מלוקטים בס"ד. י"ג תמוז, ה'תשמ"ב לקו"ש חי"ט ע' 387
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.