209
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שלןי, את שרי האלפים וכו' שישפטו את העם, ועלדידי כך הוא משפיע על כל הדורות, ששפיטת ישראל עלדידי חכמי ישראל הסמוכין איש מפי איש עד משה רבינו, עלזפי פסק דין שהם מגיעים אליו בשכלם, הוא משפט של תורת אמת, תורת משה.
ח. הדיוק בלשון ,תתזה"
מכך יובן גם הדיוק בלשון ,ואתה תחזה", ולא ,ואתה תראה":
אם משה יסתכל ברוח"הקודש שלו בדרגה של ראיה - דרגת משה בכל עוצמתה, הרי לא יהא צורך בשרי אלפים וכו'. כל הענינים עוברים דרך משה בגלוי והוא עצמו שופט את כולם, את כל העם בעניניהם שלהם, הן ,דבר הגדול", והן ,דבר הקטן":
רק עלזידי כך שאצל משה חלה ירידה מדרגתו (בדומה ל,התשתם את כוחי"), שבמקום ראיה קיימת אצלו הדרגה של ,תחזה", שהיא תרגום של ראיה*, כלומר, כאשר הענין של ראיה ,מתורגם" ללשון ארמית, לשון העולם*, וכמצוי בלשון החסידות*: ,אחוריים של בחינת ראיה""י, אז הוא
רואה את ישראל כפי שהם מצד עצמם, ואז יש צורך בבחירת שרי אלפים וכו*י.
לפיכך נקראת הפרשה על שם יתרו - ,על שם שיתר פרשה אחת בתורה": כי מצד דרגת משה סדר ההנהגה הוא שונה*, ויתר"על"כן: לפי התורה מצד עצמה - גילוי חכמת ה' (על"ידי משה) סדר ההנהגה הוא שונה. אך יתרו גרם לתוספת בתורה, שגם הסדר של ,ואתה תחזה" יהא סדר של הנהגה על פי תורה'*.
הערות
- 3. להעיר, דגם בנוגע למשנה תורה (שאמרה משה מפי עצמו) ה"ז ,,ברוה"ק" (תוד"ה משה מעצמו מגילה שם).
- 4. תו"א משפטים עח, ג. לקו"ת ואתחנן ז, רע"א. שער האמונה פכ"ה. ועוד. וראה זח"א (ס"ת) פח, סע"ב.
- 5. ראה תו"א שם בריש העמוד. שם עז, ד ואילך.
- 6. לקו"ת (ועד"ז תו"א ושער האמונה) שם.
- 7. וצ"ע בזית רענן ליל"ש פרשתנו (רמז ער)
- 6. יתרו ב שיחות 93
- 7. שמפרש דהמ"ד שס"ל דואתה תחזה היינו באספקלריא - ,פי' בנבואה באספקלריא המאירה". וכבר הקשה עליו במרכבת המשנה למכילתא שם. ועוד.
- 8. עפ"ז יש לבאר ג"כ הא שבפ' דברים (א, ט ואילך) תלה משה הענין דבמינוי שופטים בעצמו ולא ביתרו (ראה אברבנאל פרשתנו כאן. ועוד) - כי מכיון שמשנה תורה אמרה משה מפי עצמו, היינו כפי שהתורה נתלבשה ברוה"ק שבמשה (ולא כמו"ש בגלוי ,,מפי הגבורה") - לכן, גם מצד בחי' משה נרגש שצ"ל שופטים.
- 9. ובפרט ע"פ הכלל (ראה ע"ח שער ד' פ"ג. של"ד פ"ג. של"ה פ"א. אגה"ק ביאור לסי' זך) דקדושה לא זוה ממקומה - הרי ישנה (גם עתה) בחי' משה שמצדה צ"ל ,ראי" (ולא - ,תחזה").
- 0. ומכיון שהוא חלק בתורה מובן שניתן למשה מסיני, וכנ"ל (הערה 10) מספרי ,,אף בידי משה היו מסיני". וע"פ משנ"ת בלקו"ש חי"ט ע' 387 הערה 4, דזה שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (היינו שהוא חידוש) כבר ניתן למשה מסיני, היינו לפי שבמ"ת ,ניתנה" התורה כמו"ש מושרשת ב',העלם העצמי דא"ס" (שלמעלה מהתורה כמו שבאה בבחי' המשכה וגילוי) - יש לומר, דמ"ש בספרי ש,נתעלם מעיני משה", הפירוש בזה הוא, שענין זה ניתן למשה באופן של העלם (שלמעלה מהתורה כמו שבאה בבחי' גילוי אצל משה). - מעין הביאור (והתירוץ) שלמשה ניתן הכלל שממנו ועל פיו חידש התלמיד ותיק הפרט - חידושו. וראה לקו"ש שם ע' 2 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.