381

כלומר, לא רק עצם מציאותן של אורה וברכה אינו תלוי בתורה, אלא שהאורה והברכה בשיא שלמותן אינן תלויות בתורה. מדוע אומרים איפוא שמשיגים זאת דוקא עלדידי תורה?

ב. לכאורה ניתן להסב'ר שהכוונה היא לשלמות האמיתית של אורה וברכה

לכאורה, ניתן היה להסביר, ששלימותה של הבריאה ביחס לעצמה, ביחס לנבראים - כולל מצבה בתחילתה, כאשר עולם על מילואו נברא - היא בכל-זאת שלמות מוגבלת, ולפיכך אין זו שלמות אמיתית,

לכן אומרים שאת שערי אורה ושערי ברכה ניתן להשיג רק על"ידי תורה. במושגים ,,אורה" ו,ברכה" כאן הכוונה היא לאורה ולברכה האמיתיות, בשיא שלימותן, כלומר, כפי שהן מצד הקדוש-ברוך-הוא, השלמות האמיתית. לכן ניתן להשיג זאת עלדידי תורה, כיון שכידוע'', הסירה (מתן) תורה את המחיצה שבין עליונים לתחתונים, ובאמצעות התורה משיגים את כל הענינים כפי שהם לגבי העלין, הבורא.

אך אין די בהסבר זה, מפני הסיבות הבאות:

(א) לפי ההסבר הנ"ל העיקר חסר מן הספר: כיון שהענין הכללי של אורה וברכה, אפילו כפי שהם במילואם, קיים גם בלי התורה - צריך היה להדגיש שעל-ידי תורה משיגים את האורה והברכה, כפי שהם לגבי שלמות הבורא?

(ב) הטעם?' לקביעת שמחת תורה בשמיני עצרת, ולא בחג השבועות (זמן מתן תורתנו), הוא, שהשמחה בשמחת תורה קשורה ל,לוחות השניות" שניתנו ביום הכיפורים, = שהם ,כפלים לתושיה"''.

ומאחר והמילים ,ואת זאת משיגים עלדידי התורה" באות בהמשך לקביעה ש,בשמחת-תורה תרעין פתיחין" - מסתבר שהכוונה לתורה כפי שהיא קשורה לשמח"ת, ,לוחות שניות",

לכן, גם אם נאמר שב,שערי אורה..." הכוונה היא לענינים אלה, כפי שהם ביחס לשלמות הבורא, הרי די לשם כך בתורה אשר קשורה ל,לוחות ראשונות", ומדוע קושרים זאת דוקא לשמחת תורה?

ג. = שני הענינים של ו"ט שני, והענין הנוסף של שמח"ת

כדי להבין זאת, יש להקדים ולומר