377

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ואין מובן מהו היתרון ב,עייפנו"? לכאורה, זהו חסרון. יותר מכך: כאשר דבר, ואפילו נעלה ביותר, כרוך בצער, אי אפשר לברך עליו שחחיינו. כפי שמוצאים שאחד מן הטעמים" לאי אמירת ברכת שחחיינו על ברית מילה - למרות שזוהי מצוה גדולה ביותר, ש,קבלו עליהם בשמחה"* - הוא, כיון שיש בכך ,,צערא לינוקא"5.

ההסבר לכך הוא: כאשר מקבלים מתנה ללא שום עמל ויגיעה הרי זה ,נהמא דכיסופא"** (= לחם של בושה), ואין נגרמת אצל המקבל שמחה אמיתית. אדרבה, מתעורר אצלו רגש בושה. אבל כאשר מקבלים דבר עלידי עמל ויגיעה, הרי הוא יקר ביותר, ומתעוררת שמחה אמיתית, בדומה למאמר חז"ל? ,,אדם רוצה בקב שלו מט' קבים של חבירו"**.

בדומה לכך בעניננו: השמחה המושלמת של ,שחחיינו וקיימנו" ומתן השבח וההודיה לקדוש-ברוך-הוא מתאפשרים דוקא כאשר הענין כרוך

ברכה - שמח"ת שיחות -

ביגיעה ובעמל. ואילו כאשר חיותו על פי התורה בכל עניניו, כולל הגוף, באה ללא עבודה, הרי השמחה איננה מושלמת, וכך גם השבח וההודיה לקדוש-ברוך-הוא.

,והגיענו", היגיעה איננה רק גורם המאפשר את מתן השבח וההודיה על ,שהחיינו וקיימנו", אלא עצם היגיעה מעוררת באדם שמחה ותענוג, ולכן הוא משבח ומודה במיוחד על ,והגיענו".

יא. הדבר דברי ה,רוקח"

לפי זה יש לפרש את דברי ה,,רוקח" ששלוש הלשונות של ברכת שהחיינו הן ,כנגד: הללי נפשי את ה', אהללה ה' בחיי, אזמרה לאלקי בעודי": ,אהללה ה' בחיי" כנגד ,שהחיינו" - חיי הנשמה, כדלעיל. ,אזמרה לאלקי בעודי" כנגד ,וקימנו", כי ,בעודי" מכוון כנגד הגוף שהוא רק ,עודי" - דבר טפל*. ,,הללי נפשי את ה'" רומז ל,והגיענו" יגיעה, בי ביגיעה משקיעים את הנפשל.

יב. ברכת שהתיינו בשמחת תורה אצל כל *הודי לפי דרגתו

לפי כל האמור לעיל אפשר להבין את ענין אמירת ברכת שהחיינו על התורה בשמחת תורה:

הערות

  1. 3. אבודרהם והגמי"י שבהערה 12 ובשוה"ג. הובא בב"י יו"ד סרס"ה ד"ה כתב הרמב"ם.
  2. 4. ובשמחה גשמית ,שעושין משתה" (שבת קל, א. ובפרש"י).
  3. 5. כתובות ח, א. וראה אבודרהם (לגבי בדיקת חמץ), שו"ת הרשב"א, המאור ור"ן (לענין ספה"ע) - נסמנו בשוה"ג להערה 12.
  4. 6. ראה ירושלמי (ערלה פ"א ה"ג). לקו"ת צו ז רע"ד. ולהעיר ממ"מ להב"י בראשית מהדו"ק ד"ה אור ליוה"ש יד לטבת (י, א).
  5. 7. ב"מ לח, א.
  6. 8. ראה לקו"ש חי"ד ע' 158 ואילך, שמטעם זה נקבע שמח"ת דוקא בשמע"צ ולא בחג השבועות. וראה בהנסמן שם הערה 23.
  7. 9. ראה שער היחוד והאמונה פ"ו (פ, סע"ב ואילך). ד"ה אהללה ה'ת"ש.
  8. 0. וראה רשימות הצ"צ עה"פ (תהלים קמו, בו

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.