375

את נוסח הברכה ,שחחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה" - אשר נוסח הברכות נקבע עלדידי אנשי כנסת

הגדולה?:, = ומובן הדיוק המירבי שבכך'. בנוסח ברכה זו נדרש הסבר: א)

מהם שלושת הביטויים - שחחיינו, קימנו, הגיענו? ב) בדרך כלל סדר ההודיה הוא מן הקל אל הכבד, בתחילה מודים על הדברים הקטנים ואחר"כך על הגדולים יותר. והנה, ,קימנו" - הוא קיום והמצאות בלבד, ואילו ,שהחיינו" - היא מציאות שיש בה חיות, כפי שהסביר כ"ק מו"ח אדמו"ר באחת משיחותיו*, ואם כך צריך היה להודות תחילה על עצם הקיום (,קימנו"), ורק אחר"כך על החיות (, שהחיינו")?

בספר ה,רוקח"* נאמר, ששלושת הביטויים ,,שהחיינו וקימנו והגיענו" הם ,כנגד הללי נפשי את ה' אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי", אך גם על כך דרוש הסבר: מהם שלושת הענינים הללו, וכיצד הם רמוזים בשלושה ביטויים אלו?

ברכה - שמח"ת שיחות 10

ח. רק בזכות התורה חדור כל רגע ב,חיות"

ההסבר לכך הוא: כאשר מדובר על שבח והודיה, שמודה היהודי לקדושברוך-הוא על אשר קיימו והחייהו עד ,לזמן הזה", עשויה להתעורר השאלה: האם חייו עד עתה היו באופן הראוי להודות עליו ב',שהחיינו"? ייתכן שרוב ימיו לא עברו עליו בעונג ובנחת, אלא להיפך, היו לו תקופות של צער ועגמת-נפש, כפי שידועה דעתם של החוקרים* לגבי כלל המין האנושי, שאילו יחשבו את התקופות השונות בחיים, אפשרי ביותר שימצאו שתקופות העונג והטוב הן פחות מאשר תקופות של ההיפך מכך, עד אשר הסיכום הוא, כלשון חז"ל", ש,נוח לו שלא נברא".

ואף במקרה שאצל אדם זה אין הדבר כך בודאי, אך ייתכן שזה עדיין בגדר ספק, וישנה שאלה על האפשרות לברך5*.

לפיכך מקדימים ואומרים ,שהחיינו": בדיוק כשם שחיות האדם (כפשוטה - ההיפך ממוות) שווה אצל האדם מראשו ועד רגלו, ולא ייתכן לומר שהוא חי באיבר אחד, ובאיבר אחר אין הוא חי, כך הם גם בחיים של