374
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2104 לקוטי ה. שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה - התחדשות נעלית ביותר
ולפי האמור לעיל ניתן להסביר את הקשר שבין פרשת וזאת הברכה לבין שמחת תורה: בתחילת הפרשה נאמר שהקדוש-ברוך-הוא נתן את התורה לישראל באופן של ,תורה צוה לנו משה", ומובן, שמשה רבינו הגיע אז לשיא השלימות בידיעת ובהבנת התורה. ובכל זאת נאמר בסוף הפרשה" ,ויל משה מערבות מואב אל הר נבו", אשר על כך נאמר בכתבי האריז"ל< שהוא הגיע לשער החמישים (,נבו" = נ' בו). כלומר, דברי הגמרא9 ,חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר אחד" - חוץ משער החמישים - אמורים על התקופה שעד פטירתו, אבל בסמוך להסתלקותו הוא הגיע גם לשער החמישים, הנשגב באיךערוך ממ"ט שערי בינה'*.
ויש לומר, שדומה לכך הענין שמתרחש בקרב בני ישראל בשמחת תורה כאשר קוראים ולומדים ,ויעל משה... אל הר נבו", ומסיימים את פרשת וזאת הברכה'*, ומתחילים שוב את התורה באופן נעלה וחדש.
ברכה - שמח"ת
ו שמחת התורה אעה באופן של הבנה ושווה אצל כולם
אך עדיין אין מובן: ענין זה, של התחלת לימוד התורה באופן נעלה יותר בשמחת-תורה לאחר ,גמרה של תורה", אינו שייך לכל אחד ואחד מישראל, אלא רק לבעלי הבנה מיוחדת ויחידי סגולה בלבד, ומהו הקשר שבין שמחה זו לכל ישראל, שגם הם ישמחו בשמחת תורה ויברכו ,שהחיינו" על התורה?
יותר מכך: השמחה בשמחת תורה שייכת בשווה לכל היהודים, מראשיכם שבטיכם ועד חוטב עציך ושואב מימך, כפי שנהוג בישראל שכולם רוקדים יחדיו, ואילו לפי האמור לעיל צריך היה לפחות להיות הבדל בגודל השמחה, ובעיקר היו צריכים לשמוח בעלי ההבנה וכדומה.
והתמיהה עצומה יותר: אם כל הענין של שמחת תורה וברכת שהחיינו היה קשור להתעלות בהבנת התורה, היתה השמחה צריכה להתבטא בצורה דומה, עלדידי עיסוק מעולה בלימוד התורה, הן בכמות והן באיכות, ושהבנת התורה תעורר לשמחה. ואילו למעשה רואים, ששמחת התורה מתבטאת דוקא בריקוד ברגלים, רוקדים ושמחים עם התורה כשהיא סגורה ועטופה במעיל, כך שאפילו איזאפשר לעייין בה.
השאלות על נוסח ברכת ,שהת'ינו"
כדי להבין זאת יש להסביר תחילה
הערות
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 453 לקו"ש חי"ט ע' 374
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.