346

4 לקוטי

וכיוון שעליהם אין שום ציווי בענין זה?י, ומשה לא היה עולה להר בהיותו אנוס, שעל כך נאמר ,לא תעשה דבר"', הם רק גורמים לכך שמשה לא יקיים את ציווי ה' אליו - סברו ישראל, שהחובה החלה עליהם שלא להיות כפויי טובה, דוחה את ענין הגרימה**.

לפי כל הנ"ל מובן מדוע אין רש"י ממשיך ואומר את סוף דברי ה' ,וכל מי שיש בו כח למחות יבוא וימחה", אלא מציינם ברמז בלבד (וכו'): ישראל לא התכוונו, חלילה, למחות נגד הקב"ה, אלא להיפך, לקיים לפי דעתם, את חובתם מהתורה על אי כפיות טובה; לפיכך, אם היה רש"י כותב בפירוש ,בל מי שיש בו כח למחות..." ניתן היה לפרש זאת, כמו לגבי בני דורו של נח והמצרים כמרידה (,מוחה") של ישראל כנגד הקדוש-ברוך-הוא*. לכן הוא רומז על כך באמרו ,וכו'".

ישראל הבינו את דברי ה' למשה כפתח לתליית הדבר בו

בכל זאת יש צורך להרחיב את

האזינו ג

ההסבר: הן סוף סוף היה ציווי של ה' למשה לעלות להר, וכיצד רצו ישראל לא לאפשר לו לקיים את ציווי ה?

ההסבר לכך הוא: ישראל הבינו, שעצם העובדה שה' דבר רק אל משה, והציב תנאי למותו (לאחר קיום ,עלה אל הר") מוכיחה, שלא רק שדבר זה יתאפשר רק ,על כרחן"%* של ישראל, כבמלחמת מדין, אלא ,כאן פתח לו פתח והודיעו שהדבר תלוי בו" (למנוע את ה,עלה"), ובמיוחד כאשר משה יהא אנוס - כמו בגזירת מעשה העגל.

יא. פטירת משה נוגעת ל,עצם" קיוס ישראל

לעומקם של דברים ולפנימיותם יש לומר: אמנם כבר היה זה לאחר קביעת גזר"הדין על פטירת משה, אך כיון שזהו ענין של ציבור, יכולה תשובת הציבור לבטל את גזר הדין ,אף"על-גב שנחתם"**.

גם זוהי סיבה לכך שרש"י איננו ממשיך ואומר ,כל מי שיש בו כח למחות..." מפני שלאמיתו של דבר יש לישראל כח למחות, כביכול, ולבטל את גזר-הדין [כפי שמוצאים זאת שלש פעמים, באמצעות תפילת משה בעצמו", וכשם שתפילת משה הועילה* לביטול מחצית הגזירה של