331

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

את השמים ואת הארץ" אינם אותם דברים ששמעו השמים והארץ, האמורים בפרשת האזינו, ואשר נהיו לעדים על אמירתם,

וכיצד, איפוא, אומר רש"י שאלה אותם דברים - ,שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים" - ושההבדל היחיד הוא שבפרשת האזינו הוא הודיע על כך גם לשמים ולארץ?

ד. שני הסוגים של עדויות

ההסבר לכל הנ"ל הוא: משמעותה הפשוטה של המלה ,עדות" בפסוקים רבים היא: אות, סימן לזכר. ענין מסויים?', וזה אפשרי בכמה צורות:

א) קובעים עדות, סימן לדבר מסויים, אך העצם המהווה סימן אינו קשור כלל לענין המסומן עלדידו. כפי שכבר למדנו בענין אברהם ואבימלך*'?: על שאלת אבימלך ,מה הנה שבע כבשות", ענה לו אברהם: ,,כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת".

שבע הכבשות כשלעצמן אינן קשורות לענין ואינן מצביעות על כך שאברהם חפר את הבאר, אלא שהוא ואבימלך החליטו שניהם ששבע הכבשות יהוו עדות, אות וסימן לזכירה ש,חפרתי את הבאר הזאת".

סימן כזה אינו צריך להיות ,קיים" מאוחר יותר. הכוונה של העדות והסימן

נשארת גם לאחר שהסימן מתבטלי:, כפי שמובן בפשטות, ששבע הכבשות לא חיו במשך כל הזמן שהיה צורך ב,עדה", ואפילו לא בכל תקופת חיי אברהם ואבימלך, למרות שעדותן והסימן שהיוו שימשו זמן רב לאחר מכז.

ב לעדות ולסימן יש קשר למשמעות הענין שהם באים להזכיר. לדוגמא, הגל שקבע יעקב אבינו ,עד" בינו לבין לבן - ,,עדי? הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבור עליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבור אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה".

כלומר, גם סוג זה של עדות הוא סימן בלבד לענין שהם סיכמו ביניהם, אבל יש קשר בין הסימן לבין תוכן הענין?, ,גל" של אבנים מורה על מחיצה בין שני צדדים3.

מכך מובן בעניננו: כאשר לומדים את הפסוק ,העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ", המדבר על עדים

הערות

  1. 9. ראה אוה"ת ויקהל ע' ב'קו"ז.
  2. 0. וירא כא, כח ואילך.
  3. 3. האזינו א שיחות -
  4. 1. להעיר ממדרשים שהובאו בתו"ש לוירא שם אות קכו"ז. אבל רש"י לא כתב כן - ראה פרש"י ראה יב, יז. יהושע טו בסופו. ועוד.
  5. 2. להעיר מפרש"י תולדות (כו, טו) ,,סתמום פלשתים מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו", ולא שרבו עלי' דשלהם היא.
  6. 3. ויצא לא, נב. שם, מח. משא"כ בפסוק מד פרש"י ,,הקב"ה". וכן מפורש בפסוק נ שם.
  7. 4. וי"ל שלכן בזה לקחו דוקא דבר הקיים ולא כבאברהם (ראה לקמן בפנים לפי' הב' ברש"י כאן) ראה רמב"ן ויצא שם מד. ספורנו שם, מה.
  8. 5. אבל לא ממש שהרי הי' ,עד" גם לשאר דברים בהכתובים שם. ובכללות (לגבי פי' השני בפרש"י נצבים) גם העד דיעקב הוא כאופן הא' שהוא סימן וזכרון בעלמא והקב"ה הוא העד.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 121 לקו"ש חי"ט ע' 331

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.