301

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אחדות, שאיננה נמצאת בשום מצוה אחרת, ולכן היא נקראת ,הקהל", כאשר משמעות המושג ,קהל" היא שהמתאספים אינם סתם אוסף של פרטים רבים, אלא הם מאוחדים במציאות אחת - ,קהל"9.

בכך מתורץ קושי על ה,הקהל", על כך שהקריאה בתורה במעמד זה נעשית עלדידי המלך":, והרי לכאורה הוראת התורה לכל ישראל שייכת לסנהדרין'*, והקריאה בתורה במעמד הקהל היתה צריכה להיעשות עלזידי ראש הסנהדרין או עלדידי אב בית-דין?

ההסבר לכך הוא?, שבתורה יש שני ענינים:

א) לימוד התורה, הכרוך בהבנה

והשגה. בענין זה יש הבדלים בין ,ראשיכם שבטיכם..." ובין סוגים אחרים עד ל,שואב מימיך",

ב קריאה בתורה (שבכתב), שאיננה כרוכה בהבנה והשגה*, אלא שייכת לכל ישראל ללא שום הבדל.

כיון שבמעמד הקהל מתאחדים כל ישראל למציאות אחת, מובן, שאז מתקיים הענין בתורה, שבו שווים כל ישראל" - והוא הקריאה* בתורה שבכתב ואף יותר מכך, כלשון הרמב"ם', = זהו ,כיום שניתנה בו בסיני" (ומעמד הר סיני הקיף את כל ישראל באופן שווה), ולפיכך ,ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה".

ענין זה של התורה שייך דוקא למלך, אשר כניעת העם כלפיו איננה לפי השכל וההבנה, אלא שעצם מציאותם וכל אשר להם שייך למלך55, ולכן הוא מאחד אותם למציאות אחת, הוא ,לב כל קהל ישראל".

הערות

  1. 1. כשיגדל שייך להקהל. וראה בארוכה לקמן ע' 1 ואילך.
  2. 9. ראה ויקרא ד, יג ואילך. מרז"ל (יבמות נז, א) קהל גויים לא איקרי קהל. ועוד. וראה בהמצויין לקמן הערה 67.
  3. 0. סוטה מא, א (במשנה). הובא ברש"י פרשתנו שם, יא. רמב"ם הל' חגיגה פ"ג ה"ג.
  4. 4. ואף להדיעה דגם גדול שבדור קורא (מנ"ח מצוה תריב. ובאזהרות הרס"ג דיבור לא תשא: רב מהיר כו'*) - הרי זה אם לא הי' מלך (מנ"ח שם). ובביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג (מ"ע טז. פרשה יו"ד) האריך, דקריאת המלך בהקהל היא (מצוה בפ"ע והיא) מצות המלך, עיי"ש. וראה לקמן (ע' 350, 394 ואילך), די"ל שכללות מצות הקהל היא דין על המלך. ואכ"מ.
  5. 1. ראה רמב"ם ריש הל' ממרים. תדבא"ר פי"א. ועוד.
  6. 2. ראה עוד ביאור - לקו"ש ח"ט ס"ע 445 ואילך.
  7. 7. *) וברלב"ג פרשתנו התועלת הי"ג: המלך או הכה"ג או הנשיא כר, עיי"ש.
  8. 8. וילך א שיחות 8
  9. 3. ראה המשך תער"ב ח"ב פ' שסג. ובכ"מ.
  10. 4. ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סי"ב.
  11. 5. ומה שארז"ל (חגיגה שם. פרש"י פרשתנו שם, יב) דאנשים באים ללמוד וכו' - ראה לקמן בפנים סעיף ח'.
  12. 6. ראה רמב"ם (חגיגה שם ה"ו): וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע כו' אפילו חכמים גדולים כו' חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה. ומי שאינו יכול לשמוע מכיון לבו לקריאה כו'.
  13. 7. שם.
  14. 8. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 2. ח"ח [המתורגם] ע' 25. ועוד.
  15. 9. רמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ו. וראה שו"ת הרשב"א ח"א סקמ"ח. פרש"י חוקת כא, כא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 218 מאותו ספר יבמות נז, א
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה יבמות נז , א
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד יבמות נז, א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד יבמות נז, ב