218
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
200 לקוטי להשתדל בעבודה של הפיכת העולם לדירה לה' יתברך. וכל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו, ביחד עם התורה הכרחית גמילות חסדים**.
ט. קהל - מציאות חדשה
ענין נוסף של "יינה של תורה", אף בהלכה, שבפירוש רש"י זה:
בפסוק נאמר "ויקהל משה". ואילו רש"י בפירושו (אינו מתבטא בלשון "שאינו מקהיל... נקהלים..", אלא) אומר "שאינו אוסף... נאספים..".
בדרך הפשט אין זה קושי, כי הפועל "אסף" נפוץ יותר מ"הקהיל". אך בפנימיות הענינים יש לומר, שרש"י משנה מלשון הקהלה ללשון אסיפה, כדי לרמוז לענין בפנימיות התורה:
המלה "קהל" מציינת את הכלל כמציאות חדשה - קהל*', ולא כצירוף של פרטים שונים. זהו היתרון ב"ויקהל" לעומת "ויאסוף": המשמעות של "ויאסוף" היא אסיפת מספר אנשים למקום אחד או למטרה אחת, אך לאחר האסיפה ייתכן שכל אחד מהנאספים נשאר כמציאות נפרדת. לעומת זאת, המשמעות של "ויקהל" היא הפיכתם ל"קהל": כל הנכלל בקהל מתבטל
ויקהל א
מיחודיותו הפרטית, ונעשה חלק מן הקהל.
משום כך נאמר לגבי עשיית המשכן "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל", שמשה הפך את כולם לקהל אחד - כי התכלית של "ועשו לי מקדש" היא גילוי האלקות, "ושכנתי בתוכם". ולכן היו צריכים כל בני ישראל להיהפך לקהל אחד, ודוקא אז, כאשר "כולנו כאחד" אפשרי אצלם הגילוי של "הוי' אחד"ל.
לכן אנו מוצאים, שהמשכן היה צריך להיבנות דוקא מכספי הציבור, אשר בדיוק כמו הציבור, גם ממונם הופך להיות מציאות אחת, ולא מכספים השייכים ליחידים רבים כשותפות **.
אמנם, רק בעשיית המשכן נעשים הכספים לכספי ציבור, אך הם הגיעו מנדבות פרטיות, נדיב לבו יביאה - כל יהודי היה חייב לתרום בהתאם לרצון
הלב שלו והיכולת שלו*, אך למרות
הערות
- 8. יבמות קט, ב. ובלקו"ת ויקרא ה, א: "אלא תורה וגמ"ח". וראה סה"מ תש"ח ע' 266 הערה ז.
- 9. ראה ויקרא ד, יג ואילך. מרו"ל (יבמות נז, א) קהל גרים לא איקרי קהל. ועוד. ולהעיר מפרש"י (בא יב, ו) ד"ה קהל עדת ישראל.
- 3. שיחות
- 0. תניא פרק לב. ובכ"מ.
- 50. ראה ר"ה ז, ריש ע"ב שצריך למוסרו יפה יפה.
- 1. שני ענינים אלו שהוצרכו להיות בנדבת המשכן - שכל אחד ינדב ממונו הפרטי דוקא, ושלאח"ז יהפך לממון צבור דוקא - הם דוגמת ב' ההכנות שהוצרכו להיות לפני מ"ת*: ההכנה ד"ויחן (לשון יחיד) - כאיש אחד בלב אחד" (פרש"י יתרו יט, ב); וההכנה דספה"ע שהיא "לכל אחד ואחד" (מנחות סה, ב). והי' גם לפני מ"ת
- 7. *) בפרטיות ובארוכה - ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 265 בהערה. ח"ד פ' במדבר.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ו ע' 218
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.