300

שהוא ראש השנה ליובלות '?, וההלכה היא<, שיציאת העבדים לחרות ביובל היא באופן ש,מראש השנה עד יוםהכיפורים לא היו עבדין נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם .. כיון שהגיע = יוה"כ נפטרין עבדין לבתיהן",

בכך רואים שתי נקודות: היציאה לחירות היא נקודה זהה, אך עם זאת היא מחולקת לשני זמנים - התחלת היציאה (לא משתעבדין) היא בראש השנה, והשלמתה (נפטרין לבתיהן), שהיא העיקר, היא ביום הכיפורים).

ג. הקשר שבין ר"ה לנצבים ובין נצבים לוילך - אחדות ישראל

אדמו"ר הזקן מסבירי' את הקשר שבין ,,אתם נצבים היום..." לבין ראש השנה כך: ראש השנה הוא הזמן של ,תמליכוני עליכם"':. ו,ויהי בישורון מלך" (,תמליכוני = עליכם") = יכול להתקיים רק ,,בהתאסף ראשי עם"5, כאשר ,כולם מתאספים יחד להיות לאחדים כאחד"*5. וזהו ענין אחדות

וילך א

ישראל, שהוא התוכן הכללי של ,,אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם... שואב מימך" - ללא התחשבות בהבדלי הדרגות שבין ישראל, ,,כולכם" נצבים כאחד ,לפני ה' אלקיכם".

ענין זה - אחדות ישראל - הוא הנקודה הכללית של פרשת וילך גם כן: הפרשה פותחת ב,וילך משה... אל כל ישראל", ביטוי הבא להדגיש שזוהי הליכה אחת ודיבור אחד לכל ישראל באופן שווה, ואף בסוף הפרשה נאמר ,וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה..." - לכל קהל ישראל כאחד.

ד. אף המצוות בפרשה מבטאות אחדות ישראל

יתרדעל-כן: גם המצוות המופיעות בפרשה - הקהל וכתיבת ספר תורה - הן מצוות שבולטת בהן אחדות ישראל:

מצות ,הקהל את העם""? מקיפה את כל ישראל בשווה, ללא הבדל בין ,האנשים והנשים והטף? וגרך..."? -