266

ולפי זה קשה בעניננו: בן החמש לא למד באף אחת מן הפרשות הקודמות על הענין של ,ברא כרעיה דאבוה". כמו כן אין הוא יודע אם נשמותיהם של הדורות העתידים היו בברית אם לאו. ואם רצה רש"י לחדש, שניתן לכרות ברית גם עם הדורות המאוחרים יותר, היה עליו לפרט בפירושו כיצד אפשרי הדבר - אם משום שהנשמות השתתפו במעמד" או משום ,ברא כרעיה דאבוה"7?

ב) שאלה זו מתחזקת יותר: ענין זה, שהמילים ,איננו פה" מכוונות ל,דורות העתידים להיות", מבין התלמיד בעצמו מכך שבתורה נאמר לפני כן ,אתם נצבים היום כולכם", כדלעיל. ואילו

6 וגם דלפ"ז יוקשה איך מהני השבועה והברית עם הנשמה על הגוף כו' שזהו דבר שאינו ברשותו כ"כ ולא בא לעולם (קצוה"ע לתניא. ע' מח במשביעים אותו דמס' נדה), וכמו שהקשה לפי' זה באברבנאל כאן בקושיא הא'. וראה כלי יקר כאן.

7 ואדרבא: מפרש"י בשלח (יג, יט ממכילתא שם) ,השבע השביע - השביעם שישביעו לבניהם", משמע שלא מהני שבועת האב על הבנים (אבל ראה גו"א שם). וראה אברבנאל כאן*. וכן ע"ד ההלכה ראה שו"ע יו"ד סי' רכח סל"ה (מתשובת הרא"ש כלל ה' ס"ד) ,ואי אפשר להשביע הנולדים לאחר זמן", ובנו"כ שם. אבל ראה רמב"ן כאן כט, יז בסופו. וראה צפע"נ דלקמן הערה 38. ואכ"מ.

נצבים ג

החידוש שאותו צריך רש"י להבהיר - לא את עצם משמעות מילים אלו, אלא כיצד אפשרי לכרות ברית עם ה,דורות העתידים" - אינו נרמז כלל במילים ,ואף עם דורות העתידים להיות". ואם כך יוצא, שעיקר חסר מן הספר?

ג) כריתת ברית עם הדורות המאוחרים יותר מוזכרת, באופן דומה, בפרשות קודמות: ברית בין הבתרים נכרתה בקשר לזרעו של אברהם, שיהיו מספר דורות מאוחר יותר. וכך גם בפרשת בחוקתי*. וכן רוב המצוות שציווה עליהן הקדוש-ברוךהוא באמצעות משה רבינו נצטוו לדורות. ולפי זה, צריך היה לשאול גם שם: ייתכן שכריתת הברית עם אברהם אבינו? או ציווי המצוות על ידי משה רבינו חולו על הדורות הבאים, וכדומה? אך בכל זאת רואים שבכל המקומות הללו אין מתרץ רש"י את השאלה הזאת, ואם כך, מדוע הוא צריך להבהיר זאת בפרשת נצבים?

ד) בגמרא"' נאמר, שבמילים ,ואת אשר איננו", הכוונה היא ל,דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר". גם לפי פשוטו של מקרא, נכללים הגרים בברית, בדיוק כפי שחלים עליהם כל עניני התורה והמצוות. וכנאמר