162
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
174 לקוטי
ב) ביאורו של אבי מורי: השם ,אלול" מורכב מן המילה ,או" ומפעמיים למ"ד.
,או" מורה על דרגת המלכות, כנאמר בזהר?', ושתי האותיות של ,או" רומזות לשתי הדרגות העיקריות של מלכות !!: אל"ף - כתר של מלכות, וא"ו - דעת של מלכות.
שתי אותיות הלמ"ד מצביעות על ,שלשים מעלות" ש,המלכות נקנית"?! בהן, וכיון שהענין של ,,המלכות נקנית בשלשים מעלות":' - ירידת השפעה עליונה למלכות - צריך להתבצע בשתי הדרגות הנ"ל של מלכות, לכן צריכה להיות למ"ד הן לאחר האל"ף והן לאחר הוא"ן.
והקשר של ענין זה לחודש אלול
אלול ב
הוא: חורבן הבית שבחודש אב פוגע בעיקר בספירת המלכות, ובימי הרצון של חודש אלול, שמיד לאחר חודש אב, מתחיל בנין המלכות.
ג. הקשר שבין שני ביאורים אלו למילה ,אלול"
הקשר שבין פירוש אבידמורי לבין פירוש הצמח-צדק אינו רק בכך שבשני הפירושים מורה האל"ף על ,כתר" שמעל להשתלשלות והוא"ו על המשכה והשפעה בפנימיות = (,זעיר-אנפין", כפירוש הצמח צדק, או ,דעת", שהיא ,מפתחא דכליל שית"''), אלא גם לגבי המילים ,לא" ו,,לו" המבוארות בביאורו של ה,צמח צדק":
הסיבה לכך ששתי הדרגות העיקריות של מלכות הם ,כתר דמלכות" ו,,דעת דמלכות", מבאר אבימורי*': ראשית יש צורך בעונג ורצון בענין המלוכה - וזהו ,,כתר דמלכות", כידוע ש,כתר" הוא ,עונג ורצון". אך כיון ש,אין מלך בלא עם"5, צריך המלך להצטמצם ולהתקרב לעם, וזוהי דרגת ,דעת דמלכות".
ההבדל בין שתי דרגות אלו הוא: מצד דרגת ,,העונג והרצון למלוך"+' עדיין המלך מנותק מן העם, כאן
הערות
- 9. לקוטי לוי"צ אגרות-קודש ע' תו ואילך. ס"ע תי ואילך.
- 0. ח"ג כג, ב. וראה לקולוי"צ שם (ע' תז) ביאור השייכות של פירוש תיבת ,או"* לספירת המלכות.
- 1. ההכרח שגם האותיות דתיבת ,או" שייכות למלכות (ולא רק מצד פירוש התיבה, כבהערה הקודמת) - יש לומר, כי מכיון שפירוש כללות התיבה בא ע"י צירוף אותיות אלו, עכצ"ל שגם האותיות של התיבה יש להן שייכות לתוכן התיבה; ובעניננו: אם האותיות א"ו לא הי' להן שייכות למלכות, הי' משתנה גם הפירוש דתיבת
- 2. אבות פ"ו מ"ה (לגירסת אדה"ז = מ"ו).
- 5. *) בהגהת הרח"ו (לזהר שם) ומאו"א (א, מת) - דאו גימטריא ז'. היא נוקבא (ספירה ה)שביעית. אבל ביאור זה אינו מספיק. כי ,,למה מספר הז' הוא באותיות א"ז דוקא. ולא באות ז' הרומז ג"כ על מלכות. או באותיות אחרות שיעלה מספרם ז'" (לקולוי"צ שם).
- 3. לקו"ת ואתחנן ו, ריש ע"ד ואילך (וש"נ).
- 4. לקולוי"צ שם ע' תח.
- 5. בחיי וישב לח, ל. כד הקמח ע' ר"ה (ב). ס' החיים ס' גאולה וישועה פ"ב. עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. שער היחוד והאמונה רפ"ז. - וראה פדר"א פ"ג.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל לקו"ש חי"ט ע' 162
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ט ע' 162
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.