137

ההסבר לכך הוא לפי האמור במקומות אחרים?:, שהאחדות הפשוטה מתגלית דוקא בהתחלקות: כאשר עצמיות מאוחדת מתגלה בקוים רבים, ובמיוחד כאשר הם הפוכים, זוהי הוכחה לכך שאין היא מוגדרת בשום הגבלה ותואר, חס וחלילה, אלא היא באמת פשוטה בשיא ההפשטה, ולגביה גם ההתבטאויות הרבות וההפוכות אינן הגבלה ועיכוב.

וכיוון שהאחדות הפשוטה של ,אנכי" מתגלה, כביכול, דוקא באמצעות ה,חילופא", יוצא, שדוקא ההשפעה למטה באמצעות קו זה נעלית ועמוקה יותר מן ההשפעה באופן של ,ברכה", וטוב בגלוי.

וזה מתאים להסברו של אדמו"ר הזקן, שמהותם הפנימית של היסורים היא דרגת טוב מעלמא דאתכסיא, מאותיות י"ה של שם הוי' הנעלה מטוב הגלוי. אלה הם חסדים מכוסים, שאינם יכולים לרדת כחסד גלוי.

זהו ההסבר הפנימי לפסוק'3 ,את אשר יאהב. הו" יוכיח" - שהאהבה והקירוב המיוחד של הקדוש-ברוך-הוא יורדים למטה באופן של ,וכיח" - חסדים נסתרים, כי חסד גלוי הוא חיצוניות החסד'.

לפי זה מובן יותר מדוע יסורים, הנראים כ,קללה", מכונים ,חילופא", כי ,,לפי האמת אינם רק ברכות" והם נעלים מברכות גלויות*, אלא שזהו ,חילופא" בלבד - החלפת אופן ההשפעה, וזאת מפני שבשורשם הם נעלים מחסדים גלויים*.

אך כדי שגם ברכות וחסדים נעלים אלו יתגלו, כך שייראה בעיני בשר שהם חסדים, יש צורך בהכרתם של בני ישראל בכך שהיסורים הם חסדים מכוסים הבאים מאת הקדוש-ברוךהוא. דבר זה גורם להם להיות , שמחים ביסורים", = ועלזידי = כך מתגלים הפנימיות והשורש של הדברים גם עתה, וה' יתן הטוב .. מגולה'.

ג בהפטרות של שבעה דנחמתא מדובר גם-כן על החסדים המכוסים

לפי האמור לעיל מובן הקשר בין הפרשה להפטרתה, ולהפטרות של שבעה דנחמתא בכלל, כדלהלן:

בהפטרות מדובר על הנחמה שינחם הקדוש-ברוך-הוא בעצמו את ישראל