ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך יטט"ו באבשיחה א84

84

הסריקה חיפוש חדש

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי יוצאות..." ביום ט"ן באב וביום הכיפורים היה ענין שבקדושה, ומכך מובן, שהן לא התכוונו להדגיש את מעלותיהן הגשמיות (יופי, עושרע וכדומה) כשלעצמן, אלא את המעלות הראויות לפי התורה להוות סיבה לשידוך ולנישואין. לדוגמא: באמירת ה,יפיפיות"

,תנו עיניכם ליופי" - הן מתכוונות למעלה האמיתית, הרוחנית, שבכך5, כי יופי גשמי נובע. מיופי רוחני. כידוע?, שלידת ילדים יפים בגשמיות תלויה בהתנהגות האב והאם בקדושה ובטהרה, שאז זוכים הילדים לתכונות רוחניות יפות וללבושי נפש5 יפים, ולפיכך הם יפים גם בגשמיות.

ובכך ישנן שתי מעלות: (א) המעלה הפרטית שיש לבת ירושלים זו במיוחד. (ב) המעלה הכללית שיש לכל בנות ירושלים, מעלה הנמסרת לבניהן ולבני בניהן עד סוף כל הדורות%.

וזהו ההבדל שבין המשנה לברייתא:

במשנה מדובר בעיקר במעלה הכללית של כל בנות ירושלים - (א)

ט"ו באב

לכל בת ירושלים יש מעלה רוחנית, שהיא שייכת לסוג של אשה יראת ה' היא תתהלל". (ב) מעלה זו מושרשת בה באופן שהיא מועברת לילדים שאותם היא מחנכת, כנרמז בפסוק השני המצוטט במשנה: ,תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה" -

לא רק עקב מעלות עצמה (שפורטו בהרחבה לפני כן - גמלתהו... ותעש... מפרי כפיה...), היא תתהלל,

אלא גם עקב ילדיה - ,פרי ידיה" ו,מעשיה" - גם עקב זאת ,תנו לה" ו,ויהללוה בשערים".

ואילו בברייתא מדובר על המעלה הרוחנית הפרטית של כל סוג מ,בנות ירושלים", כדלהלן.

*ש להביט אל המעלות הפנימיות של בנות ירושלים

מה הוודאות בכך שכל בת ירושלים שייכת לסוג של אשה יראת ה'", ושזה באופן של ,פרי ידיה ומעשיה", כדלעיל? - על כך אומרות בנות ירושלים ,,בחור, שא נא עיניך וראה... אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה":

אין להסתכל על המעלות, הן הרוחניות והן הגשמיות, כפי שהן נראות בעיניים רגילות [,,אל תתן עיניך בנוי" - במובן הרחב של ,נוי"], אלא שא נא עיניך וראה" (בדומה לנאמר?

הערות

  1. 2. כגירסת הע"י.
  2. 3. ראה תו"א ויצא כג, ב ואילך. תו"ח שם ד"ה ורחל היתה (פ"א, פי"אדיב). ועוד. ולהעיר ממחז"ל (סנהדרין כ, א) ,,שקר החן זה דורו של משה והבל היופי זה דורו של יהושע כו'" (וראה הדיעות בזה בגמרא שם) - נת' בד"ה ויהי אומן תרכ"ז, ועוד.
  3. 4. ראה מס' כלה פ"א. נדרים כ, א.
  4. 5. ראה ר"ח שער הקדושה פט"ז. ועוד. תניא ספ"ב.
  5. 6. שזהו ענין הכי עיקרי בשידוך, דאין אשה אלא לבנים, שרוצים שגם אצל הבנים יהיו אותם התכונות טובות וכו' של האב ואם.
  6. 6. שיחות
  7. 7. ישעי' מ, כו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

  1. אור תורה שפו נדרים כ, ב
  2. אגרות קודש שכו נדרים כ, א
  3. אגרות קודש ז'רחצ נדרים כ, א
  4. לקוטי שיחות 62 מאותו ספר נדרים כ, א
  5. לקוטי שיחות 242 מאותו ספר נדרים כ, ב
  6. לקוטי שיחות 61 מאותו ספר נדרים כ, א
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי נדרים כ, רע"ב
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה נדרים כ, ב
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו נדרים כ, ריש ע"ב
  10. תורת מנחם בס"ד*. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז נדרים כ, א
  11. מאמרים מלוקטים בס"ד. אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט נדרים כ, ב
  12. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז נדרים כ, א
  13. ספר המאמרים שצ נדרים כ, ב
  14. ספר המאמרים תז נדרים כ, ב
  15. ספר השיחות 224 נדרים כ, ב
  16. תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח נדרים כ, א
  17. תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל נדרים כ, ב
  18. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב נדרים כ, ב