73
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מכך, כפי שיהא רק לעתיד לבוא ,ונגש חורש בקוצר"5.
עלדידי אופן קיום נבואת החורבן הוא חזה את קיום נבואת הגאולה באופן הנעלה ביותר.
לפי זה מובן מדוע הוא מציין דוקא את הנבואה ,ציון שדה תחרש"*. חרישת שדה איננה כדי לקלקל אלא להיפך, היא הכרחית כדי להביא את השדה לשלמות - ונתנה הארץ יבולה. עלדידי החרישה, הצמיחה היא אח"כ כדבעי*, ובהתאם לחרישת השדה, כך יהא טיב הצמיחה. וכך בעניננו: חורבן ביהמ"ק דומה לחרישה, שדוקא באמצעותה באה צמיחת הגאולה. לפיכך, כאשר ראה ר"ע שחחורבן, החרישה, נעשה בשלמות, עד למקום קדש"הקדשים*, היווה הדבר הוכחה לכך שגם הגאולה, הצמיחה, תיעשה בשיא השלמות'ל.
ט. התחשבות לגבי ההווה בתוצאות עתידיות
לפי האמור לעיל ניתן להסביר את המחלוקת שבין ר"ע לתנאים האחרים,
שבת נחמו שיחות פד
התלויה בשאלה כללית לגבי מספר מצוות:
באם יש להתחשב ולהכריע בהווה במצווה שתהיה בעתיד. כגן הדוגמא': חולה, שהרופאים אומרים שאם יצום בצום גדליה הוא לא יוכל לצום ביום"כיפור - האם מותר, וצריך לצום בצום גדליה שהוא מדברי קבלה'*, למרות שבגלל זאת לא יוכל לקיים בעתיד מצוה מדאורייתא - לצום ביום"כיפור, או אסור לו לצום בצום גדליה, כדי שיוכל לצום ביוםהכפורים*.
יש לומר שזהו ההסבר למחלוקת בין
הערות
- 8. עמוס ט, יז. ראה יל"ש עה"פ עמוס בסופו. תענית ה, א. רש"י ב"ב טו, סע"ב.
- 9. להעיר שבגמרא (וכן בדק"ס) הובא רק ,,לכן בגללכם ציון שדה תחרש", אבל בע"י ספרי וילקוט הובא גם המשך הכתוב וירושלים עיין תהי' והר הבית לבמות יער. ובאיכ"ר הובא הכ' בירמי' (כו, יח) כה אמר ה' גו' וירושלים עיים תהי".
- 0. ראה חדא"ג מהרש"א שבת קלט, א.
- 1. ראה זח"ג (רצו, ב) דקד"ק נק' ,ציון".
- 2. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 176 הערה 34 באופן אחר קצת.
- 3. ולא ממש כי בזה י"ל שתלוי באין מעבירין על המצוות וכיו"ב (ראה הנסמן בהערה 55).
- 4. כ"כ בשד"ח שבהערה הבאה. ויל"ע בזה שהרי אפילו בנוגע לת"ב בזה"ז יש שכתבו שאינו אלא מדרבנן ולא מדברי קבלה (פנ"י פסחים נד, ב. טו"א מגילה ה, ב).
- 5. ראה בארוכה שד"ח אסיפת דינים מע' יוהכ"פ ס"א סק"י. ושם גם הדוגמא דמפליג ג"י לפני השבת (ראה ב' הדיעות בשו"ע אדה"ז סי' רמח סי"ג). פרש"י סוכה כה, ב ד"ה שחל שביעי שמטמאין למת אף שעי"ז לא יוכלו לעשות הפסח. ועוד. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרע"א ס"ד ובקו"א שם. שו"ת הצ"צ מילואים סי"א. יו"ד סצ"ב. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ס"ע 494 ואילך. חט"ז [המתורגם] ע' 424 ואילך.
- 9. ולכן הובאו דוגמאות הנ"ל דוקא, כי בדברים שחיובם נתחדש בזמן שלאח"ז י"ל (דלא כנ"ל הערה 53) דאין בזה משום אין מעבירין, ראה שד"ח שם.
- 10. ולהעיר דשאלה הנ"ל י"ל גם באופן אחר קצת: אם מצות הנוהגות בזמנים מיוחדים החיוב שלהם הוא רק בשעת זמן המצוה או שכל הזמן עליו החיוב שיעשה המצוה בזמנה (ראה לקח טוב - להר"י ענגל - כלל ו' אות ג'. ועוד. לקו"ש חל"ב ע' 0 והערה 33. חל"ה ע' 65 ואילך ובהערות שם).
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 453 לקו"ש חי"ט ע' 73
- לקוטי שיחות 397 לקו"ש חי"ט ע' 73
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.