453

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4 לקוטי קייץ, סבל, חנוני*), כך התפקיד הכללי בעבודה הרוחנית של יעקב והשבטים* הוא הכנה והכשרה שלהם ושל העולם* למתן תורה, כדלהלן:

אחת מן הסיבות לכך שישראל הוכרחו לעבור את גלות מצרים לפני מתן-תורה היא, כמוסבר במספר מקומות ", מפני שקודם לכן לא היו ישראל והעולם ראויים ומוכנים להפיכת חפצים גשמיים לחפצי מצוה וקדושה. מצרים היתה ,כור הברזל" שגרמה לזיכוך ובירור אצל בני ישראל והעולם, ולהכנת הדברים בעולם, כך שישראל יוכלו לקיים בהם תורה ומצוות.

גלות מצרים החלה בירידת השבטים

ויחיד

למצרים יחד עם יעקב*, אך עיקר ,משוי של מצרים"" החל רק לאחר מות יעקב ויוסף, כאשר ,כל אחיו וכל הדור ההוא" עדיין היו בחיים במצרים.

יוצא, שפעולות הללו של ,צבי" ,ארי" ,שועל" בהכנת העולם לקיום תורה ומצוות ע"י ישראל, התחילו להתבצע ע"י השבטים בהיותם במצרים.

חי ההבדל בין שיטת הבבלי לירושלמי

הוסבר כבר פעם* בהרחבה על מספר הבדלים הקיימים בין שיטות התלמוד הבבלי והירושלמי:

שיטת הבבלי היא שבכל מצב שבו נשקל המצב שבהווה לעומת המצב שבעתיד, מכריע ההווה, למרות שע"י כך יכולה להיפגם שלמות הדבר בעתיד. לשיטת הרושלמי יש לדון את העתיד, ואם יתווסף בעתיד יתרון, הרי הוא מכריע על פני ההווה.

דוגמא לכך5: בענין השקלא וטריא הידועה, אם הכלל של ,זריזין מקדימין למצוות" מחייב קיום מצוה מיד, גם אם

הערות

  1. 4. שהרי אין הפירוש שרק חיות אלו יש בהם תכונות אלו ומסוגלים לקייץ כו' שהרי כן הוא גם בכו"כ חיות, אלא שבעיקרם הוא בחיות אלו. וראה לעיל הערה 17.
  2. 5. וכנל הערה 12 שכולן כחי' נמשלו.
  3. 3. ולהעיר שבסוטה ושמו"ר שם על אלו דלא כתיב הובא הכתוב (יחזקאל יט, ב) מה אמך לביא בין אריות גו'. וראה פרש"י סוטה שם ד"ה דכתיב (ועד"ז הוא בפרש"י שמות שם): כנסת ישראל כולה נקראת לביאה.
  4. 6. אף שבזה שנמשלו לחיות הוא לא מצד ענין הקייץ והסבל כו' שבהם, הרי ענינים אלו (שהיו צריכים להיות בהחיות) הוא מצד תכונתן - גבורת הארי כו'*, והרי ,נתן ליהודה גבורת ארי ולבנימין חטיפתו של זאב כו'" (פרש"י ויחי מט, כח).
  5. 7. תו"א עד, א ואילך. ובכ"מ.
  6. 6. *) ולהעיר מהקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש שם: כל מיני בעלי חיים כו' יש להן פעל א' בלבד או ב' פעלים כר.
  7. 8. שמאז הותחל חשבון ר"י שנה - ראה פדר"א פמ"ח. שמו"ר פי"ח יא. תיב"ע בא יב, ב. פרש"י עה"ת לך טו, יג. שמות ב, א.
  8. 9. שמו"ר פ"א, ד. וראה פירוש מהרז"ו שם.
  9. 0. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1338. חכ"ד ע' 173 ואילך. ע' 243.
  10. 1. בהבא לקמן ראה שד"ח כללים מע' ז כלל א"ג. מע' פ' כלל לט. אנציקלופדי' תלמודית ע' זריזין מקדימין, וש"נ. לקו"ש חי"ט ע' 73 ואילך. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.