6

ח. מתן תורה - חיבור עליון ותחתון

אבל האמת היא שגם התורה שבעלפה ניתנה בסיני, גם החלקים בתורה שהנבראים מבינים ומגיעים אליהם באמצעות שכלם, הם תורת ה', כפי שהיא ירדה ו,נתלבשה" למטה, באופן שנברא יוכל להבינה5,

ובכך מתגשמת תכלית מתן תורה, שייווצר חיבור ביץן ,עליון" ל,תחתון"*. כאשר אדם עמל, ומגיע בשכלו לסברה מסויימת בתורה, הרי תורת ה' נקראת עלדשמו, ,,תורתו"*, והיא נעשית שלו. אמנם, אין זה כה הרבה כ"ט' קבין של חברו"* הניתנים מלמעלה, אך זהו ,קב שלו">, ובאמצעותו מתאחדת מציאותו עם חכמת ה' ,בייחוד נפלא""*.

תכלית מתן תורה היא חיבור עליון ותחתון, ולכן צריכים גם הענינים הנעלים מן הנבראים (עליונים) להיקלט בשכל האדם (תחתונים).

אם כך, ספירת העומר הבאה כהכנה למתן-תורה, יגיעתו ועבודתו של האדם כדי להיות ראוי לקבלת התורה, קשורה לעצם הענין של מתן-תורה. וכך מוסברת בספרי החסידות*% משמעות

הענין של ,תספרו חמשים יום"9, שישראל מזהירים ומאירים - מלשון אבן ספיר - את יום החמשים: גם השפע האלוקי של שער הנו"ן, המתגלה במתן תורה, מגיע עלדידי עבודת ישראל בספירת העומר, ולפיכך זוהי ההכנה המתאימה לקראת מתןתורהלל.

ט. ,א'חרן" - מביאם לידי יגיעה עצמית על כך הביא רבי יוחנן בן זכאי את ההוכחה ממשה, ש,איחרן במדבר ארבעים שנה":

עונשי התורה, תורת חסד, באים כדי למרק !5 את החוטא מפגם החטא.

9 אמור כג, טז.

0 ע"פ המבואר בפנים יש לבאר ג"כ (בפנימיות = הענינים) החילוק בין הצדוקים שאומרים ,,מ"ת לא הי' בעצרת" (כנ"ל הערה 35), משא"כ לדידן שעצרת שייך למ"ת (נסמן לעיל הערה 34):

זה שעצרת נקבע ע"י ספירה מורה ששייך לעבודת האדם, משא"כ הענין דמ"ת שאינו נקבע ע"י ספירה (שהרי עצרת לפעמים בז' בסיון או בה' ומ"ת הוא בו' בסיון - שו"ע אדה"ז או"ח סי' תצד ס"א) מורה שהוא למעלה מעבודת האדם (ראה בארוכה בלקו"ש ח"ג שם):

ולכן אומרים הצדוקים שמ"ת לא הי' בעצרת, היינו שמ"ת אינו שייך לעצרת שנעשה ע"י עבודת האדם: משא"כ לדידן שעצרת הוא זמן מתן תורתנו, כי גם הענינים שהם (לכאורה) למעלה לגמרי מעבודת האדם, שייכים הם לעבודה ונמשכים בפנימיות, ולכן גם נז"ת - בחי' שלמעלה לגמרי מעבודה - שייך לעצרת שבא ונמשך ע"י ספירה.

1 לקו"ת מטות פו, ב. וראה ג"כ שם נשא כה, ג. קרח נג, ד.