276

. . . להערתו בנוגע ל,מבצע תפילין" ממש"כ הרמב"ם ע"ד השמירה דמזוזה (פ"ה ה"ד) -- הנה פנייתי בזה לכל מי שיש בידו לעשות בזה (ואפילו בגדר ספק (ראה שבת נה, א) וכללות ענין זה -- מיוסדים הם על המבואר בכ"מ ומהם:

פסייד מפורש ברמב"ם גופא בהל' ע"ז (פי"א היייב בסופה) דמותר. ובנדו"ד מפורש שם הל' תשובה (פ"י ה"ה בסופה) -- שזהו חיוב. ולא עוד אלא -- דמי שאינו מנצל אפשריות זו ככל הדרוש -- עובר על מ"ע מה"ת דהוכח תוכיח גו', ונתפש בעון אלו שלא הביאם להמעשה דהנחת תפילין (הל' דעות פ"ו ה"ז). וראה באריכות בפהמ"ש ר"פ חלק. ושם ד,מזרזיץ אותם (שלא השיגו האמת עד שיהיו כמו אברהם אבינו ע"ה) ע"ז (שיעשו המצוה מפני שכרה) ומחזקים כוונתם". ועוד וג'ז עיקר: בכל יום ופעם שמניח תפלין מברך עליהן עובר לעשייתן אשר קדשנו במצותיו וצוונו כו" ועי"ז הרי ברור (ולא רק דאמרינן כן) דעושה לשמה, אלא שמתכוון אף להנאת עצמו, והרי זה צדיק גמור בדבר זה (פסחים ח, ב וברש"י ותוס' שם).

וממש"כ הרמב"ם במזוזה, הרי שם ,בטלו המצוה" (ומש"כ והוסיף ,אלא שעשו כו'" -- עכצ"ל שזה בא לשופרי דמילתא. ומשכ בכס"מ שם - הוא לתרץ מש"כ הרמב"ם כאילו הוא כו'). ועוד להעיר: ברמב"ם במזוזה -- המדובר בעושה המצוה ובנדו"ד -- ע'ד המשתדל שאחר יניח תפלין. ואכמ"ל בכ"ז*.

ולההערה בהנאמר דגדולה מצות תפלין מפני כו' מהי השייכות דגדלות

מצוה לזה -- הוא ע"פ מרז"ל גדולה תשובה שמארכת כו' (יומא פו, ב).

(ממכתב סיון תשכ"ז)