381

לכאורה, הן בעצם שתי פרשות נפרדות, כבשנים אחרות, והיה צורך לקבוע ביניהן הפסק בשעת קריאתן, גם כאשר נקראות ביחד??!

אך זוהי ההוכחה לכך, שכאשר שתי פרשות מחוברות, הן נעשות לפרשה אחת. כלומר, למרות שלכל אחת מהן יש תוכן עצמאיי, כי התורה נחלקת לגץ פרשות*, בכל זאת, כאשר הן

חשיבי* דהא בזמן התלמוד** הראשון מברך לפני' והאחרון לאחרי' (מג"א או"ח ר"ס רפב. וראה שו"ע אדה"ז שם ס"ג) - הרי נמצא שהי' ברכה אחת לב' הפרשיות.

7) ראה זח"ב שם (הובא במג"א שם בתחילת הסי, עיי"ש): אסיר לי למאן דקארי באורייתא למפסק פרשתא או אפי' מלה חדא אלא באתר דפסק משה פרשתא לעמא קדישא, יפסיק, ולא יפסיק מלין דפרשתא דשבתא* דא בפרשתא דשבתא אחרא, רזא דא כו' ואמרי אנא משבת פלוני כו', עיי"ש בארוכה. וראה אוה"ח שם ד"ה ישוי כו'.

8) זהר בכ"מ (מהנ"ע בזח"א קד, ב. ח"ב שם. תקו"ז תי"ג (כט, ריש ע"ב)). סידור הרס"ג - קריאת התורה. ספר האורה לרש"י הל' ספר תורה סי' עג.

*) וראה אוה"ח לזהר (שמפרש המג"א) שם ד"ה ורזא.

**) כ"ה במג"א. ולהלן במג"א שם סק"א ,גם בזמן התלמוד הי" כ"א מברך". אבל בשו"ע אדה"ז שם ,בזמן חכמי המשנה שלא היו כל העולים כו" מברכים אלא ראשון כו'". ובהמשך הסעיף ,,בזמן חכמי הגמרא היו נוהגים כבר לברך כאו"א כו"". וכן משמע במקור הדברים - תשב"ץ ח"ב סוס"ע (ובמג"א לא נחית לבאר החילוק). וראה שו"ת הצ"צ או"ח ס" לה. ועוד. ואכ"מ.

*) וראה תנחומא תשא ג: וכן משה למד תורה לישראל כר' ותנן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראים בהם בכל שבת. ולהעיר מאו"ז הל' שבת סי" מה.

מטות מסעי שיחות 41

נקראות ביחד, הן הופכות לפרשה אחתפ.

ויש להבין בעניננו: לכאורה אין שום קשר בין פ' מטות למסעי*, שלא כמספר פרשות אחרות שאחת מהן באה כהמשך - בזמן או בתוכן - לקודמת ': פ' מטות מספרת על הציוויים שצוו והמאורעות שארעו בסוף שנת הארבעים לשהות בני ישראל במדבר,

9) ובפרט בעניננו - פ' מטו"מ - שברוב השנים הן מחוברות, ורק בב' קביעות בלבד (ודמעוברות) הוי נפרדות - ראה הלוחות* שבטור או"ח לאחרי הל' ר"ח.

0) ולהעיר ממרז"ל (ב"ר פי"ב, ג. שמו"ר פ"ל, ג. וש"נ. הובא בפרש"י ר"פ משפטים) ,,כל מקום שנאמר אלה (כבפרשת מסעי) פסל את הראשונים ואלה מוסיף כו'".

ולהעיר, שבהתירוצים להתאים מספר גץ סדרים לזה שבפועל הם נ"ד - לא מצינו שימנו מטו"מ לפרשה אחת - ראה אוה"ח לזהר שם ד"ה והרח"ו. ניצוצי אורות לזח"ב שם. דבש לפי מערכת פ' אות ג'. וראה סידור הרס"ג שם. ספר האורה שם. בהנסמן בנצוצי זהר.

1) לדוגמא: ויק"פ, תזו"מ, חו"ב, נצו"י. וגם בפ' אחו"ק הרי בשתיהם נאמרה פ' עריות. ועד"ז מצינו בהשאר. ואכ"מ.

*) ראה ע"ד לוחות אלה - פר"ח לאו"ח הל' ר"ח. שו"ת אבני נזר חאו"ח סשט"ו. חת"ס ח"ו סי" לת קורות חשבון העבור ע' קסג ואילך (ושם (ע' קסד): שבכת"י של הטורים באוקספורד 702 ובפריז 422 נמצאו באמת לוחות הקביעות בכ"ב שורות וכר). והלואי שבהוצאות הטור הבאות יתוקנו הט"ס.

לאחר זמן הראני חכם א' הספר שארית יוסף (שאלוניקי. שכ"ח) שער ז', וז"ל שם (בתחילתו): וגם לוח... כפי סדר .. בעל הטורים ז"ל .. לולי שנפלר בור טעות הסופרים והמדפיסים .. (מביא כמה דוגמאות. ומסיים) והשמר לך ושמור נפשך מאד אל תסמוך ואל תשען על סימני הי"ג מחזורי" שנדפסר עד הנה כר.